בשנת 2006 חוקקה הממשלה חוק המגן על עובדים בגין היעדרות בשל מצב
חירום.
סעיף 2 (א) של החוק מגדיר כי אין לפטר עובד הנעדר מהעבודה מחמת הוראה
שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק התגוננות אזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב
מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א).
סעיף 9(ג) לחוק התגוננות אזרחית קובע כי במידה ושוכנעה הממשלה כי
קיימת סבירות גובהה שתתרחש התקפה על אוכלוסייה אזרחית היא רשאית להכריז על מצב
מיוחד בעורף.
סעיף 9ד(א) קובע כי במידה והוכרז מצב מיוחד בעורף רשאי פיקוד העורף, על
שלוחותיו, לתת לציבור או לאדם כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או
רכוש. כתוצאה מכך יכול פיקוד העורף להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בתים,
חדרי ביטחון או מקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות החינוך, וכן לתת
הוראה לגבי ציוד אישי לצורכי התגוננות אזרחית.
כמו כן, סעיף 2 (ב) קובע כי אין לפטר אדם בשל היעדרותו מהעבודה בגין
הצורך להשגיח על ילדיו השוהים בבית בשל ההוראה על ידי פיקוד העורף. לסעיף זה איפוא
יש סייגים, הגנה זו תחול רק במידה והילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד, או שהוא
הורה יחיד, בן זוגו של העובד הוא עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו מעסקו או ממשלח ידו
לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עצמאי, אך בכל זאת נבצר ממנו
להשגיח על הילד. במידה ובן זוגו של העובד יכול היה להשגיח על הילד חוק זה לא יגן
על העובד.
היעדרות מהעבודה בעת מצב מיוחד כאמור לא תיראה כהפסקת רציפות בעבודת
העובד ולא תפגע בזכויות העומדות לזכות העובד אצל המעביד.
עוד החוק קובע כי נטל ההוכחה בטענה של העובד על הפרה לפי סעיף 2 תהיה
על המעסיק וזאת במידה והעובד הוכיח כי הוא נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל האמור
בסעיף 2, וכן כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או בעת אי ביצועה או במהלך
החודשיים שלאחר מכן.
את התביעות בגין הפרת סעיף זה יש להגיש לבית הדין לעבודה, שרשאי לפסוק
הן פיצוי ללא הוכחת נזק ממוני וכן לפסוק צו מניעה או צו עשה וזאת במידה וראה
שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה הוגנת.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה הינה 12 חודשים בלבד.