חוק פיצויי פיטורים (להלן: "החוק") קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).
ס' 14 לחוק קובע, כי בהתקיים תנאים מסוימים יקבל העובד את הכספים שנצברו לזכותו ברכיב הפיצויים של קרן הפנסיה/ביטוח מנהלים וזאת אף בנסיבות בהם אינו זכאי לפיצויי פיטורים עפ"י החוק (למעט במקרה של שלילת פיצויי פיטורים בנסיבות בהם הפר העובד את המשמעת בעבודה בהתאם לס' 16-17 לחוק פיצויי פיטורים).
בהפרשות המעביד לקרן הפנסיה /ביטוח מנהלים מפריש המעביד אחוז מסוים ממשכורתו לרכיב פיצויי הפיטורים של העובד. עפ"י צו הרחבה הפנסיוני במשק נכון לשנת 2013 זכאי העובד להפרשות בשיעור של 5% ממשכורתו לרכיב פיצויי הפיטורים (בשנת 2014 יגדלו ההפרשות לשיעור של 6%). עם זאת, בהתאם להסכמים קיבוציים, הסכמי עבודה וחוזיי עבודה רבים הקיימים בשוק העבודה זכאים עובדים רבים להפרשות בשיעור גבוה יותר של 8.333% ממשכורתם לרכיב פיצויי פיטורים שבקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים.
הפרשות בשיעור של 8.333% לרכיב פיצויי הפיטורים שבקרן הפנסיה/ ביטוח המנהלים של העובד במהלך תקופת עבודתו יעמידו לזכות העובד ברכיב פיצויי הפיטורים של קרן הגמל את הסכום המלא לו הוא זכאי בגין פיצויי הפיטורים בסיום עבודתו (זאת בהנחה שמשכורתו לא עלתה במשך תקופת עבודתו).
כך למשל, עובד שעבד שנת עבודה והשתכר סך של 10,000 ₪ בחודש והמעביד הפריש לו הפרשות בשיעור של 8.333% מידי חודש לרכיב פיצויי הפיטורים, יהיו לרשותו ברכיב פיצויי הפיטורים בתום שנת עבודה סך של 10,000 ₪ (833 ₪ בחודש X 12 חודשים).
בצו ההרחבה הפנסיוני במשק, קיים הסדר לפיו עם סיום עבודתו זכאי העובד לכספים הצבורים לטובתו בקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים ובכללם כספי פיצויי הפיטורים. אמנם לא מדובר בכספי הפיצויים המלאים מאחר ושיעור ההפרשות הקבוע בצו ההרחבה אינו בשיעור של 8.333% ממשכורתו של העובד, אך הכספים שהופרשו לרכיב פיצויי הפיטורים מכוח צו ההרחבה האמור שייכים לעובד עם סיום עבודתו (כאמור אם פוטר או התפטר, ומלבד שלא נשללו כספי פיצויי הפיטורים בגין עבירות משמעת של העובד וכיוצ"ב).
יודגש, כי אם לא הוחל ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים על העובד במהלך תקופת עבודתו, לא ניתן להחיל אותו על העובד רטרואקטיבית מעבר לתקופה של 3 חודשים.
כותב המאמר הינו מומחה לדיני עבודה בחיפה