מעמד הילד לאחר תהליך פונדקאות

חוק הסכמים לנשיאת עוברים מפרט מהו מעמד הילד לאחר תהליך פונדקאות. תחולת החוק היא על הריון ולידת ילד שנולד לפי הסכם לנשיאת עוברים ולאחר אישור ועדה מקצועית.

לפי החוק, על ההורים והאם הנושאת להודיע לפקיד סעד מוסמך על מקום הלידה ועל תאריך הלידה המשוער בתום החודש החמישי להריון. ההודעה לפקיד הסעד חייבת לכלול שורה ארוכה של פרטים רלוונטיים המופיעים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים. מטרת הפרטים הללו היא להקל על התנהלות מול פקיד הסעד ולמנוע מצב של חוסר רישום. בנוסף, על ההורים המיועדים או האם הנושאת להודיע לפקיד הסעד על לידת הילד מיד עם הלידה ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר מכן.

סעיף חשוב מאוד של חוק הסכמים לנשיאת עוברים מתייחס למשמורת, אפוטרופסות ומסירה של ילד לאחר תהליך פונדקאות. עם לידתו עובר הילד על פי החוק למשמורת של ההורים המיועדים. באותו רגע חלה על ההורים כל האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו. סעיף זה מונע חוסר הבנה והוא מחייב את ההורים לשאת באחריות מלאה על הילד. זהו סעיף חיוני, העולה בקנה אחד עם שאיפת חוק הסכמים לנשיאת עוברים להגן על הילד ולשמור על האינטרסים שלו.

יתרה על כך, החוק קובע כי פקיד סעד יהיה האפוטרופוס הבלעדי על הילד משעת לידתו ועד למתן צו הורות או כל צו אחר הקובע את מעמדו של התינוק. את מסירת הילד על ידי האם הנושאת למשמורת ההורים יש לבצע בנוכחות פקיד הסעד ובמועד סמוך ככל האפשר ללידה.

חוק הסכמים לנשיאת עוברים מתייחס למצב בו אם נושאת חוזרת בה מההסכם. במצב כזה לא יכול בית המשפט לאשר זאת, אלא אם נוכח לאחר קבלת תסקיר של פקיד הסעד כי חל שינוי בנסיבות. השינוי חייב להצדיק את חזרתה של האם הנושאת מהסכמתה ואף להבטיח שלא תהיה אף פגיעה בטובת הילד. עם זאת, לאחר מתן צו הורות לא יכול בית המשפט לאשר חזרה מהסכם לנשיאת עוברים.