ההחלטה האם לנקוט בפעולות אכיפה ובאיזה כלים לעשות שימוש מצויה בידי בעל הסמכות ברשות בהתאם למכלול הנסיבות שבפניו בכל מקרה לגופו. הרחבה ופירוט של המדיניות האמורה יכול שיפורסמו מעת לעת תוך מתן דגש על תופעות או מגזרים המחייבים התייחסות פרטנית וחידוד נוסף של המדיניות )ר' לדוגמא מדיניות האכיפה במגזר הערבי והחקלאי, כפי שעודכנה לאחרונה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )אזרחי(, במטרה לתת מענה לייחודיות והצרכים המיוחדים של מגזרים שונים. להלן תפורט מדיניות האכיפה על פיה פועלת ותפעל הרשות לאכיפה במקרקעין. בראשית יוגדרו העבירות המצויות בראש סדר העדיפות לאכיפה, בהמשך יפורטו העבירות המצויות בעדיפות נמוכה לאכיפה ולבסוף יפורטו סדרי העדיפות בבחירת כלי האכיפה. סדרי העדיפות באכיפה: א. הרשות היא זרוע האכיפה מטעם מדינת ישראל בתחום התכנון והבניה. ככלל תאכוף הרשות בכל מרחבי התכנון עבירות במקרקעין המוגדרים בסעיף 243(א( לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965( להלן: "החוק" ו- "עבירות בנסיבות מחמירות" בהתאמה( – עבירות המבוצעות במקרקעין הבאים: 1 .מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה "תשתיות לאומיות"; 2 .מקרקעין המצויים בסביבה החופית; 3 .מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי התוספת הראשונה; 4 .מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער; 5 .מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים. ב. להלן יפורטו המקרים המצויים בסדר עדיפות גבוה לאכיפה חרף העובדה שלא מדובר בעבירות בנסיבות מחמירות: 1 .עבירות בהתהוות או בסמוך לאחר השלמתן – עבירות שעל פי מועד איתורן חל עליהם סימן ד' בפרק י' בחוק.2 .עבירות המהוות מטרד משמעותי לציבור או שגורמות לפגיעה אחרת באינטרס ציבורי )כגון וילות אירוח, שימוש הגורם לזיהום סביבתי וכד'( או תופעות עברייניות בתחום התכנון והבניה שנמצא שיש לטפל בהן כתופעה. 3 .עבירות שבמהותן דומות לעבירות בנסיבות מחמירות )במקרקעין המיועדים ל- "נוף כפרי", "נחל וסביבותיו", "שב"צ", מבנים לשימור, עתיקות וכד'(. 4 .עבירות שקיים לגביהן אינטרס ציבורי מובהק, לרבות אינטרס שאינו מתחום התכנון – אכיפת החוק כלפי גורמי פשיעה בהתאם לבקשות משטרת ישראל, אכיפה כחלק ממבצעי אכיפה משולבת, ושיתופי פעולה עם רגולטורים מתחומים אחרים. 5 .אכיפת עבירות שבוצעו על ידי נבחרי ציבור )לרבות נבחרים ברשויות המקומיות( או על ידי בעלי משרה, כהגדרתם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 2200.4'מס מ"אח והנחיית( file:///C:/Users/vaadot%20arr%20bear%20shva/Downloads/42200.pdf(הרשות והנחיות( https://www.police.gov.il/menifa/05.300.16.193_1_P.pdf( 300.16.193 לאכיפה. 6 .אכיפה תומכת תכנון בתיאום עם מוסדות התכנון השונים )כגון אכיפה במתחמי וותמ"ל, אכיפה כנגד עבירות מסכלות תכנון מפורט, אכיפה כנגד עבירות החורגות מתוכניות מתאר מחוזיות וכד'(. ג. להלן יפורטו המקרים שיהיו בעדיפות נמוכה לאכיפה חרף קיומן של עבירות בנסיבות מחמירות, או שהם עונים לקריטריונים בסעיף ב' לעיל: 1 .עבירות במרחב תכנון של ועדה מקומית עצמאית – ועדה שהוסמכה לפי סעיף 31א לחוק היא ועדה שנמצא כי היא מקיימת מערך אכיפה יעיל ומקצועי. הרשות רואה חשיבות רבה לאפשר לוועדות העצמאיות לממש את סמכויותיהן תוך התערבות מינימלית באכיפה בתחומן. הרשות תשקול להפעיל את סמכויותיה במרחבי התכנון של וועדות עצמאיות על פי השיקולים הבאים: א. במקום בו הועדה ביקשה את סיוע הרשות; ב. במקום בו לא הפעילה הוועדה את סמכויותיה לאחר שהתבקשה לעשות זאת; ג. במקום בו קיימת מניעה לערב את גורמי הוועדה. 2 .עבירות בהתהוות בגנים לאומיים ושמורות – על פי סעיף 233 לחוק, למנהל רשות הטבע והגנים ולמפקחי הרשות הטבע והגנים נתונות הסמכויות לבצע אכיפה על פי הסמכויות שבסימן ד' לפרק י' לחוק. רשות הטבע והגנים מבצעת אכיפה כלפי עבירות בהתהוות בתחומי הגנים הלאומיים בהתאם לסדרי עדיפות ומדיניות האכיפה של רשות הטבע והגנים ובהתאם להסדרים ספציפיים בין רשות הטבע והגנים והרשות לאכיפה. 3 .עבירות בהיקף מצומצם – עבירות שהיקפן הפיזי מצומצם ואין לצידן פגיעה תכנונית נוספת )כגון פלישה לייעודים ציבוריים( או מטרדים. 4 .עבירות עבודה אסורה ושימוש אסור שהופסקו לאחר ביצוע פעולות אכיפה ראשוניות – תקנות העבירות המנהליות )קנס מנהלי – תכנון ובנייה(, תשע"ח-2018 קבעו מנגנון חובה של מתן התראהעובר למתן הקנס. מנגנון ההתראה מביא לידי ביטוי את שינוי תפיסת המחוקק לפיה התכלית המרכזית באכיפה היא הפסקת העבירה והחזרת מצב לקדמותו, ולא ענישה כשלעצמה. ככל שהעבירה הופסקה בעקבות ביצוע פעולות אכיפה ראשוניות והמצב הוחזר לקדמותו, תהיה אכיפת העבירה בעדיפות נמוכה. שיטת האכיפה: ד. פרק י' בחוק נותן סמכויות אכיפה שונות ומגוונות במטרה לאפשר התמודדות מיטבית עם מגוון עבירות התכנון והבנייה. הקו המנחה בבחירת ערוץ האכיפה הוא האפקטיביות של כלי האכיפה בנסיבות הנתונות, כאשר תינתן עדיפות לכלי שפגיעתו באזרח היא המתונה ביותר. בהתאם לעקרונות אלה להלן סדר העדיפות בבחירת כלי האכיפה: 1 .צווים מנהליים לפי סימן ד' בפרק י' יהיו ככלל בעדיפות ראשונה. צווים מנהליים מטפלים בעבירה המצויה בשלבי ביצוע ראשוניים, הם מביאים לתוצאה במהירות ואינם מותירים כתם פלילי לעובר העבירה. ככל שהעבירה משמעותית יותר מבחינת היקפה או עוצמת הפגיעה הסביבתית או התכנונית שנגרמה, יש לשקול לפעול להוציא קנס מנהלי לצד הצו. 2 .עבירות שלא מצויות בטווח הזמנים שניתן לטיפול באמצעות צווים לפי סימן ד' – בהקשר זה קיימים שלושה ערוצי אכיפה מרכזיים – קנסות מנהליים, צווים שיפוטיים וכתבי אישום פליליים. קנסות מנהליים - קנסות מנהליים הוכיחו את האפקטיביות שבהם להשגת מטרת הפסקת/הסרת העבירה. משכך, וכן נוכח העובדה שבהינתן הקביעה כי העבירות הינן עבירות מנהליות ועל כן הכלל הוא הוצאת הודעת קנס והחריג הוא הגשת כתב אישום פלילי, בכל מקרה בו קיימת עבירה שלא ניתן להוציא בגינה צו לפי סימן ד' או בעבירה שהוצא לגביה צו לפי סימן ד' אך נמצא, כאמור בס"ק 1 ,כי יש מקום לכך, תפעל הרשות לגיבוש תיק חקירה להוצאת קנס מנהלי. צווים שיפוטיים – הכנת תיק במטרה להגיש בקשה למתן צו שיפוטי תעשה במקרים הבאים: • מקרים בהם מוגש כתב אישום בעקבות הגשת בקשה להישפט או נוכח המדיניות לפי סעיף 15 ויש בהם חומרה מיוחדת, בין אם בשל ההיקף העבירה, הפגיעות הנלוות או תועלת כלכלית – יומלץ על הגשת בקשה לצו הפסקת שימוש שיפוטי להגשה לצד כתב האישום. • במקרים בהם מכלול נסיבות העניין מצדיק אי נקיטה בהליכים עונשיים )כגון מקרים בהם העבירה החלה בעידוד הרשות המקומית(, יומלץ על הגשת בקשה לצו הפסקה שיפוטי כהליך עצמאי. • במקרים העונים לקריטריונים המנויים בסעיף 239 לחוק )ובכלל זאת מקרים שלא מאפשרים הוצאת צווים לפי סימן ד' אך מחייבים מענה מהיר יחסית של בתי המשפט(, יומלץ על הגשת בקשה למתן צו לפי סעיף 239. כתבי אישום - במקרים העונים למדיניות האכיפה לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו- 1985 ,או במקרים בהם נמצא כי קיימת עבירת אי קיום צו שיפוטי שניתן לביצוע על ידי הרשות לאכיפה,שניתן אחרי 2017.10.25 וטרם חלפו 4 שנים. יישקל גיבוש תיק חקירה להעברה לתביעה לקבלת החלטה על הגשת כתב אישום או בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כמפורט להלן. מובן, כי ההחלטה על הגשת בקשה למתן צו שיפוטי או על הגשת כתב אישום בתיק נתון מצויה בידי התביעה בלבד. ה. אי קיום צו/ בזיון בית המשפט – ככלל במקרים בהם קיים צו שיפוטי, ועל פי תפיסת המחוקק בעניין החשיבות שבהפסקת העבירה, ראוי יהיה לפעול להגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, שהיא בקשה שהדגש בה הוא על קיום הצו. כך במיוחד כאשר קיימים צווים שיפוטיים שהרשות לאכיפה אינה אחראית על ביצועם. בכל מקרה של הגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט יש לפעול לקבלת האישורים הנדרשים בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1005.6:.)file:///C:/Users/vaadot%20arr%20bear%20shva/Downloads/61005.pdf( בכל מקרה אחר יש להכין את התיק להגשת כתב אישום בגין אי קיום צו.בכבוד רב,אברהם ברון כהןמנהל הרשות לאכיפה במקרקעין