|
|
|
|
|
|
|
|
הרדיפה אחרי הצדק
|
|
|
|
|
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.בחרתי הפעם להביא סיפור שקצת פחות ידוע במקומותינו, והמדובר במאבקו הארוך של יוהנס ארנולד להשגת הצדק, מול גורמים חזקים ורמים ממנו. וכך היה סיפור המעשה: ליוהנס ארנולד הייתה טחנת מים על גדת הנחל (מתקן המשתמש בגלגל מים לביצוע תהליכים מכניים כמו טחינת קמח). ההכנסות מן הטחנה שימשו אותו לשלם לרוזן שמטאו (בעל הקרקע) את דמי החכירה של אדמתו. לפתע, ביום אחד הקים יועץ המחוז, פון-גרסדורף, שגר במעלה הנחל, בריכת דגים על אדמתו, ולשם כך הסיט את מימי הנחל. הדבר פגע בעסקיו של אותו ארנולד, עד שנבצר ממנו לשלם את דמי החכירה לרוזן. במשפט שנערך בשנת 1773 (ובו הרוזן עצמו ישב בדין) ניתן פסק דין נגד הטוחן. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי אושר פסק הדין. כתוצאה מכך, כחמש שנים לאחר מכן, עוקלה הטחנה ונמכרה במכירה פומבית. הטוחן פנה אל המלך פרידריך השני (מלך פרוסיה אשר הודות לחיבה הרבה שזכה מנתיניו כונה בתואר: "פרידריך הגדול" - א.ב) וזה הורה על קיום חקירה בעניין. ממצאי החקירה שכנעו את המלך בצדקת עמדתו של הטוחן והוא אישר לו להגיש תביעת נזיקין. אך הדבר לא סייע בידו כי גם הפעם פסק בית המשפט המחוזי נגדו, ובית המשפט הגבוה אישר את הפסיקה. עקב זאת הורה פרידריך השני לעצור את שופטי בית המשפט המחוזי והגבוה באשמת פסיקות מנוגדות לצדק. מאחר ששופטי בית המשפט הגבוה הנותרים סירבו לשפוט את חבריהם, שפט אותם המלך בעצמו וגזר עליהם שנת מאסר. נוסף על כך פסק פרידריך השני פיצויים לטוחן ארנולד. האנקדוטה ההיסטורית הובאה מתוך הערת שוליים המופיעה בספרו של גיאורג וילהלם פרידריך הגל "פילוסופיה של המשפט", שתורגם על ידי גדי גולדברג בהוצאת הספרים שלם.האירוע הזה היה מקרה מובהק של תיקון עוול בשם הצדק, אך יש לזכור כי כפי שכתב בתבונה רבה ג'ון סטיוארט מיל: "בלבו של אדם אחד אין הצדק חוק, עקרון, או כלל, אחד, אלא חוקים רבים שלא תמיד קיימת התאמה בין מה שהם דורשים, והאדם בוחר ביניהם לפי נטיותיו האישיות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני
|
הרצון לרצות את כולם, הוא באיזשהו מקום שאיפה טבעית של האדם, ובוודאי לכל נבחר ציבור, אשר רוצה לגייס סביבו תמיכה רחבה, אהדה גדולה, ולגלוש על גלי האהבה של ההמון (אלא אם מראש בחר לעצמו אג'נדה קונטרוברסלית בהגדרה). אך לעיתים, לא רק בפוליטיקה, גם בחיים, אחת ההחלטות הכי קשות שיש לקבל היא החלטה "איזה גשר לחצות ואיזה גשר לשרוף". המדובר לעיתים בהחלטה בלתי נמנעת.
|
|
מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על אופן התנהלותם של נבחרי ציבור. אנחנו יודעים שהתופעה קיימת וגם ערים להשפעותיה. אך עד כמה שונה כיום הזירה הציבורית ביחס לעידן הקודם?
|
|
עושר אינטלקטואלי, רוחני, ידע בלתי מוחשי, לא בא לידי ביטוי בשום דבר בעל ערך חומרני.
|
|
מסיבות היסטוריות נוצר פער משמעותי בערים הותיקות בישראל בכל הנוגע לקריאת רחובות על שם נשים; בעיר נתניה אנחנו פועלים בנמרצות מתוך רצון לצמצם פער זה ככל שניתן, כל זאת למרות שגם היום מרבית הפניות המתקבלות בציבור הן הצעות להנצחת גברים ולא נשים.
|
|
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.
|
|
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב
|
|
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.
|
מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי
|
https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/DocLib1/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf
|
|
מדיניות אכיפת עבירות תכנון ובניה – הרשות לאכיפה במקרקעין מדיניות אכיפה הינה כלי מרכזי הנתון בתחום האכיפה באמצעותו מבטיח הגוף האוכף למקד את משאביו המוגבלים בעבירות המשמעותיות ביותר ובאופן האפקטיבי ביותר. מיקוד משאבי האכיפה לפי סדרי עדיפות קבועים מראש מאפשר הגברת אפקטיביות האכיפה באמצעות פעילות יזומה, צמצום המשאבים המופנים כלפי עבירות בעלות ערך נמוך יותר, והבטחת השוויון באכיפה. יובהר, כי מדיניות אכיפה היא מסמך המתווה את הדרך אך אינו מסמך מחייב, שלא מאפשר בחינה מחודשת, עדכון וסטייה ממנו במקרים שיש לכך הצדקה.
|
|
על מנת להבין מדוע אדם ניגש על מנת לבצע תרגום של תעודות ומסמכים רשמיים מסוימים צריכים להבין את התהליכים שאותם עוברים אנשים ברחבי העולם כולו.
|
|
מתי נדרש לפעולה של תרגום עבור תעודת לידה?
|
|
הרשויות ממשיכות בקצב רב בהוצאת צווי הריסה. מאמר שכדאי לקרוא אם ביצעת חריגות בניה , ביקרו או רוצים לבקר בנכס מטעם הפיקוח על הבניה/ הוועדה לתכנון ובניה או שכבר הוזמנת לשימוע או אולי כבר קיבלת צו הריסה.
המאמר מיועד לכל העוסקים בתחום. עורכי דין, שמאים, מהנדסים, קבלנים, וועדי בתים, אדריכלים, מפקחי בניה ועוד.
|
|
הסכם מייסדים מוצלח בחברות סטארט אפ
|
|
תַּם עִדַּן הַסּוֹדִיּוֹת הַבַּנְקָאִית בִּשְׁוַויְץ בְּעִקְבוֹת הֶסְכֵּם חִלּוּפֵי מֵידַע אוֹטוֹמָטִיִּים
|
|
|
|
|