|
|
|
|
|
|
|
|
מרוזוולד ועד ריקי נלסון - השאיפה לריצוי הבריות
|
|
|
|
|
"אינני יכול לתת לכם את נוסחת ההצלחה, אבל אני כן יכול לתת לכם את נוסחת הכישלון: לנסות לרצות את כולם" (הרברט באיארד סוופ).הזמר האמריקני, ריקי נלסון, היה סוג של אליל נעורים בשנות החמישים. נלסון שאף הצליח לתקופה מסוימת לקרוא תיגר על אלביס פרסלי האגדי, זכור בעיקר הודות ללהיטו הגדול "שלום מרי לו". במהלך הופעה שערך בתחילת שנות השבעים בניו-יורק, בה הרבה לנגן שירים חדשים ולא רק להיטיו המוכרים, זכה נלסון לשריקות בו מהקהל. בעקבות אירוע זה חיבר הזמר את הלהיט "מסיבת גן"; השיר תיאר את החוויה שעבר לאור התגובה העוינת מהקהל, ובפזמון של השיר נכתב בתרגום חופשי השורות הבאות: "למדתי את הלקח שלי היטב; לא ניתן לרצות את כולם ולכן עליך להיות שלם עם עצמך".
#
הקביעה הזו הינה מדויקת מאוד ונכונה לא רק בעולם המוזיקה, אלא בעולם הפוליטי ואף ביתר שאת. תמיד יימצא המיעוט של האנשים שלא יהיו מרוצים ממהלך כזה או אחר שנעשה. המבחן הוא לעשות את מה שנכון ולהיצמד לדרך שבה בחרת לצעוד בה ולהתמיד בה. הניסיון וההשתוקקות לרצות את כולם, היא באיזשהו מקום אולי טבעית לאדם, ובוודאי לכל נבחר ציבור, אשר רוצה לגייס סביבו תמיכה רחבה, אהדה גדולה, ולגלוש על גלי האהבה של ההמון (אלא אם מראש בחר לעצמו אג'נדה קונטרוברסלית בהגדרה).
#
אך לעיתים, לא רק בפוליטיקה, גם בחיים, אחת ההחלטות הכי קשות שיש לקבל היא החלטה "איזה גשר לחצות ואיזה גשר לשרוף". המדובר לעיתים בהחלטה בלתי נמנעת. מי שביטא זאת בצורה הטובה ביותר לטעמי היה הנשיא ה-26 של ארה"ב, תאודור רוזוולט, שנחשב לאחד הגדולים בתולדותיה של אומה כבירה זו: "לא המבקר חשוב, וגם לא מי שמצביע על מעידתם של חזקים או על האופן שבו היו צריכים לפעול. השבח מגיע לאנשים הנאבקים בזירה, שפניהם מכוסות באבק, יזע ודם; ששואפים כל הזמן וטועים שוב ושוב, מפני שאין מאמץ בלי טעויות. לאלה שמנסים, שמתלהבים, שמקדישים את עצמם למען מטרה ראויה; אלה שבמקרה הטוב מצליחים ובמקרה הגרוע נכשלים - אך לפחות עושים זאת בשעה שהעזו וניסו, כך שמקומם לעולם לא יהיה לצד הנשמות הקרות ומוגות הלב שלא ידעו מעולם ניצחון או הפסד".
#
משל עם מוסר השכל דומה ניתן למצוא בספרו של האציל הספרדי חואן מנואל, באחד מסיפורי "הרוזן לוקנור" (הוצאת מאגנס, 2010); שם מסופרת האגדה על איכר אחד שיצא עם בנו למסע לעיר השכנה עם בהמת מסע, כאשר בכל קונסטלציה נמצאו תמיד אנשים שהיה להם מה לומר על מעשיהם. וכך מסכם זאת המספר: "האמן לי, שלא תוכל לרצות את הכול; אם טוב הדבר, יטילו בו פגם אנשי עוולה ואלה שאינם יכולים להפיק ממנו טובת הנאה כלשהי; ואם רע הדבר, הרי אלה השואפים לטוב לא יצדיקו את המעשה הרע. ולכן, אם ברצונך לעשות את המיטב והמרב למען עצמך, השתדל לעשות את המיטב שיענה באופן מירבי על צרכיך, ובלבד שלא יהיה בדבר רבב; אל תימנע מן העשייה מחשש מדברי הבריות. עובדה היא שמרבית האנשים אומרים את הדברים על פי צורכיהם ומתעלמים ממה שעולה בקנה אחד עם טובת זולתם".לסיכום: על מנת להצליח בתחום הפוליטי, צריך לעתים לקבל החלטות שאינן פופולאריות מבחינה ציבורית, שיכולות להכעיס ציבור מסוים, וגם החלטות קשות על בסיס פרסונאלי. מצבים מסוג זה מעמידים את נבחרי הציבור למבחן, לא לכולם יש את עצבי הברזל הנחוצים כדי לנהוג כך, ובכך תימדד לעיתים מידת ההתאמה שלהם לעיסוק בתחום.
#
הכותב: עו"ד אדיר בנימיני – סגן ראש עיריית נתניה, יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה נתניה, הממונה על הגנת הסביבה, יו"ר דירקטוריון תאגיד "מי נתניה" ויו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים. מחבר הספר "הדרך לכנסת – מקורותיה של שיטת הבחירות בישראל".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני
|
מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על אופן התנהלותם של נבחרי ציבור. אנחנו יודעים שהתופעה קיימת וגם ערים להשפעותיה. אך עד כמה שונה כיום הזירה הציבורית ביחס לעידן הקודם?
|
|
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.
|
|
עושר אינטלקטואלי, רוחני, ידע בלתי מוחשי, לא בא לידי ביטוי בשום דבר בעל ערך חומרני.
|
|
מסיבות היסטוריות נוצר פער משמעותי בערים הותיקות בישראל בכל הנוגע לקריאת רחובות על שם נשים; בעיר נתניה אנחנו פועלים בנמרצות מתוך רצון לצמצם פער זה ככל שניתן, כל זאת למרות שגם היום מרבית הפניות המתקבלות בציבור הן הצעות להנצחת גברים ולא נשים.
|
|
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.
|
|
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב
|
|
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.
|
מאמרים נוספים בנושא פוליטיקה
|
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.
|
|
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.
|
|
ראשית אומר כי איני חושב שבדברים הבאים אחדש הרבה, שהרי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כה ממשוך שהכול כבר נאמר עליו ותמונת המצב ידועה. ובכל זאת.
|
|
בכנס, במכללה האקדמית נתניה, שעסקה בנושא של החלטת בג"צ, להדיח ראשי עיר מכהנים, עקב חשדות למעשי עבירה שנעברו לכאורה בתפקידם, השתתפו פרופ' פרידמן, שר המשפטים לשעבר, והשופט העליון אליהו מצא לשעבר.
שניהם היו בדעה כי בג"צ הלך רחוק מדי, מעבר לסמכויותיו וגילה אקטיביזם שיפוטי מנוגד לחוק הכנסת.
לדעתי – כשנוצר וואקום או לאקונה בחוק או איחור וגמגום מצד הכנסת, יכול בג"צ למלא את החור השחור בהתנהלות הציבורית ובמלחמה בשחיתות בפסיקה אקטיביסטית עד לחקיקה בכנסת.
|
|
שלטון חזק, שלטון בעל יכולת פעולה רחבה ללא סחיטה ואיומים מצד רסיסי מפלגות, הוא לטובת העם עם ארגז כלים דמוקרטי לשלטון יציב.
אחוז חסימה של 4% - אינה המצאה רגעית וכבר דנים בסוגיה זו, מזה שני עשורים.
חסימה של מפלגות קטנות – אינה פגיעה במיעוט ולא פגיעה בחופש ההתארגנות או הבעת דעה ועמדה.
כדי להתמודד ולהשפיע, אפשר להתאחד, אפשר להתאגד ואפשר גם להצטרף כסיעה למפלגות קיימות.
משילות טובה ונמרצת – היא גם צורך וגם הכרח.
|
|
מאות לוביסטים פועלים בכנסת. האם פעולתם טובה היא או רעה?
|
|
לאחר תוצאות הבחירות, ולאחר שאנחנו כבר יודעים מי האנשים שהולכים לקבל החלטות חשובות וגורליות, בואו נביט לרגע מי הם האנשים האלו!
|
|
|
|
|