פיצוי בנזיקין ניתן בתביעות רשלנות רפואית בלידה רק כאשר נגרם לתובע נזק וכאשר השופט מזהה קשר סיבתי בינו לבין התנהגות המזיק. המשמעות היא שלא כל מקרה של מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה גורר פיצוי כספי. רשלנות רפואית נקבעת רק אם הסטייה גורמת נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הסטייה, וכאשר בית המשפט בוחן את יסודות עוולת הרשלנות לפי חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק. יחד עם זאת, מעניין לא פחות לבדוק כיצד נקבע גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בלידה ומה עלול להשפיע עליו.
הגורם הראשון המשפיע על גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בלידה הוא גיל היולדת. ככל שגיל היולדת נמוך יותר, כך צפוי הפיצוי לעלות. בית המשפט בודק האם ליולדת נגרם נזק פיזי וגוזר מתוך הממצאים את המשמעות הכלכלית. עיקר הפיצויים ניתנים עבור מקרים של קרע ברחם, כריתת רחם, איבוד חצוצרה או שחלה, קרע של הרקטום, עיקרות וכן הלאה. בית המשפט מבין כי היולדת צפויה לסבול מהנזק למשך שנים והוא קובע את הפיצוי גם לפי יכולת הילודה בעתיד.
גובה הנכות הרפואית וגובה השכר במשפחה
גורם שני ולא פחות חשוב המשפיע על הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית הוא גובה הנכות הרפואית ובעיקר משמעותה התפקודית. לא כל נכות רפואית היא בעלת השלכות זהות. יש נכויות קשות וחמורות יותר, המונעות לחלוטין כל אפשרות של תפקוד תקין. מנגד, קיימות גם נכויות יחסית קלות המאפשרות חזרה לשגרה. בית המשפט חייב לבדוק את גובה הנכות הרפואית על פי חוות דעת מומחה ולהסיק מתוך הנתונים על המשמעות התפקודית.
לבסוף, גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בלידה נקבע גם על פי רמת השכר וההכנסה במשפחה. בהיבט הזה בודק בית המשפט את גובה השתכרותה של היולדת וגם את גובה ההשתכרות של הבעל. ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, כך צפוי גם גובה הפיצוי לגדול. במילים אחרות, מטרת הפיצוי היא לאפשר לבני הזוג להמשיך בשגרת חייהם בצורה דומה ככל האפשר לאופן בו עשו זאת לפני הרשלנות.