חוק הנוטריונים מפרט באילו תנאים ניתן לקבוע כי נוטריון אשם בביצוע עבירת משמעת. החוק אינו מקל על נוטריונים, המחזיקים בסמכויות חשובות ולכן נדרש מהם לעמוד בכללי אתיקה ומוסר. בנוסף, בחוק בישראל לא קיימת הבחנה בין נוטריון פרטי לציבורי ולכן עבירות המשמעת תקפות לגבי כולם.
נוטריון יכול לאשר, להעיד, לאמת ולערוך מסמך משפטי ומסמכיו מיועדים לשמש ראיה בבית משפט או מול רשויות אחרות. כתוצאה מכך, החוק קובע כי נוטריון אשם בעבירת משמעת בראש ובראשונה במידה והוא עובר אפילו על אחד מבין כללי האתיקה. כללים אלו מפרטים בין היתר על שמירת כבוד המקצוע, חובת הנאמנות, הסדרת פרסומת בקנה אחד עם חוקי לשכת עורכי הדין, אישור שידול לשם השגת עבודה, שימוש בתארים והגבלות על שותפות. עוד ניתן לקבוע כי נוטריון עבר עבירת משמעת במידה והפר את כללי האתיקה של איסור עיסוק כשכיר או לאחר הפרה של סודות מקצועיים. המחלקה לרישוי נוטריונים פועלת מתוקף שר המשפטים ויכולה לבחור להגיש המלצות על העמדה לדין של נוטריון במידה והוא עובר על כללים אלו.
נוטריון אשם בעבירת משמעת אם הוא לא מקיים את המוטל עליו על פי החוק, מתרשל בקיום המוטל עליו או עושה במהלך מילוי תפקידו פעולה שלא הוסמך עבורה. עבירות משמעת אחרות מתבצעות כאשר נוטריון נותן אישור שידע או לחילופין היה חייב לדעת שהוא כוזב. עבירה אחרת מתקיימת אצל נוטריון הגובה או דורש עבור שירותיו שכר שהוא למעלה או למטה מן הקבוע בחוק. משרד המשפטים מפרסם כיום אחת לשנה את תקנות שכר הנוטריונים, ומצפה מכל עורכי הדין המחזיקים ברישיון מסוג זה לעמוד בהן. גם נוטריון שהורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה שיש עמה קלון אשם בעבירת משמעת.
כיצד ניתן להעניש נוטריון?
השאלה העיקרית לגבי עבירות משמעת של עורכי דין ונוטריונים היא מהו גורם האכיפה המוסמך להענשתם. על פי הקבוע בחוק, הדיון בעבירות משמעת של נוטריון מתבצע לפני בית הדין המשמעתי המחוזי המוקם לפי חוק לשכת עורכי הדין. הרכבו של בית הדין המשמעתי המחוזי חייב לכלול שני נוטריונים לפחות. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה וכל נציג שלו רשאים להגיש קובלנה לבית הדין בשל עבירת משמעת של נוטריון. עליהם להתייצב מול בית הדין ולטעון בהליך המשמעת לפי הנתונים הנמצאים בידיהם.
הסמכויות של בית הדין וסדרי הדיון בעבירות משמעת של נוטריונים הם לפי חוק לשכת עורכי הדין. המקרה היחיד שחורג מכלל זה עשוי להיקבע על ידי שר המשפטים, שאף רשאי להחליט על סדרי דין מיוחדים בהליכים. בית דין המעוניין להבטיח הצגה של מסמך מסוים רשאי לתת צו חיפוש למשרדו של הנוטריון. מבחינת אמצעי המשמעת עצמם, הכלים העומדים לרשות בתי הדין הם אזהרה, נזיפה, קנס, התליית תקפו של הרישיון וביטול מוחלט של רישיון הנוטריון.
ערעור מצד הנוטריון
נוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו יכולים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי. ערעור מן הסוג הזה חייב להיות מגובה בהוכחות חדשות ובטענות שלא הוצגו מול בית הדין המחוזי. המועד והדרך בה מערערים על פסק בית הדין המחוזי ניתנים בהליכים לפי חוק לשכת עורכי הדין ומצופה מהנוטריון להכירם. במידה והערעור אכן מגיע לפתחו של בית הדין המשמעתי, חייב הרכבו לכלול שני נוטריונים לפחות. בנוסף, על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.