מתוקף תפקידו מחויב נוטריון לשורה ארוכה של הגבלות. חוק הנוטריונים קובע במפורש מהם התנאים לביצוע פעולה נוטריונית. החוק אינו משאיר מקום לפרשנות או לספק לגבי חשיבות הפעולה הנוטריונית ומשמעותה המשפטית. על פי החוק, חל על הנוטריון איסור חמור להשתמש בסמכותו לטובת קרובים. נוטריון יכול לבצע פעולה רק אם היא לא ניתנת למען עצמו, קרובו, שותפו, עובדו או תאגיד הנמצא תחת שליטתו. בהקשר הזה כדאי לציין הוראה חופפת המופיעה בכללי האתיקה של הנוטריון, הנשענים על עקרונות דומים של מוסר ומקצועיות.
על פי חוק הנוטריונים מוגדר "קרוב" של נוטריון בתור בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה. גם אח, אחות ובני זוגם נחשבים קרובים ועבורם נוטריון אינו רשאי להשתמש באף אחד מבין סמכויותיו הנרחבות.
הוראות שר המשפטים
עוד קובע החוק את השכר שעל נוטריון לגבות ואת דרכי הביצוע בפועל של פעולה נוטריונית. שר המשפטים בישראל רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים בהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית, כאשר בין היתר הוא רשאי לקבוע הוראות בדבר שני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא בירור כשירותו המשפטית של המתייצב לפני הנוטריון לשם ביצוע פעולה. תחת הבירור יכול שר המשפטים להורות לנוטריון לבדוק האם אותו אדם מבין בצורה נכונה את משמעות הפעולה, את השלכותיה ואת מעמדה המשפטי.
הנושא השני אשר לגביו רשאי שר המשפטים לקבוע הוראות ספציפיות הוא ניהול רשומות. דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית מחייבים רישום בצורה מסוימת. שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום על פעולות נוטריוניות, העתקים ממסמכים שעל הנוטריון לשמור ודרכי שמירה או משך זמן השמירה הנדרש עבור אלו.
הדרכים והתנאים לביצוע פעולה נוטריונית מתייחסים בצורה נפרדת אל כל אחד מסמכויות הנוטריון העיקריות. ישנם תנאים עבור אימות חתימה, אישור העתק, אישור נכונות של רשימת מצאי, אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו, אישור תרגום ואישור חיים. תנאי כללי אחר אותו כדאי להזכיר הוא אי-ביול. על פי התנאי, נוטריון לא ישתמש בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבויל כדין.