אזרחים רבים תוהים על ההבדלים בין שירותים נוטריוניים הניתנים בישראל, לבין שירותים מטעם מוסדות נוטריוניים במדינות אחרות. האמת היא שקיימת חפיפה מסוימת בין שירותי הנוטריונים. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהבדלים יחסית גדולים בהגדרת התפקיד ובאופן בו ניתן להסמיך עורכי דין לשמש כנוטריונים.
הכשרת נוטריונים בארץ וקבלת תעודה בחו"ל
נוטריון בישראל הוא עורך דין שעובר הכשרה נוספת. מטרת ההכשרה הזו היא להעניק לעורך הדין את הכלים המקצועיים על מנת לאשר, לחתום, לאמת, להעיד, לתרגם ולערוך מסמכים בעלי תוקף משפטי. החתימה של עורך דין על מסמך מקנה לו מעמד משפטי וניתן להשתמש במסמך בתור ראיה קבילה בכל בית משפט. מנגד, נוטריון בחו"ל לא חייב להיות עורך דין. בארצות הברית ניתן למצוא שירותים נוטריוניים הניתנים על ידי אנשים שעוברים קורס מקצועי קצר בלבד. ישנה הפרדה מוחלטת בין מקצוע עריכת דין למקצוע נוטריון, לא רק בארצות הברית אלא גם במדינות רבות באירופה. נוטריונים בחו"ל מתאגדים במסגרות קבוצתיות בעוד בארץ הם כפופים לפיקוח, בקרה והסמכה של לשכת עורכי הדין.
איש מקצוע ללא לקוחות
ברוב המדינות בעולם נהוג להתייחס אל נוטריון בתור איש מקצוע ללא לקוחות. במדינות אלו הנוטריונים אינם מזדהים עם הלקוחות ומייעצים להם, בעוד בישראל ניתן למצוא לא מעט יחסים אישיים בין עורכי דין נוטריונים לבין אזרחים הפונים אליהם לצורך קבלת שירותים משפטיים. על אף התעריף הקבוע בחוק של שירותים נוטריוניים, לא מעט עורכי דין משרתים את הלקוחות לאורך שנים רבות ומתוך הזדהות מוחלטת. מעבר לכך, קיים הבדל גם באופן בו נוטריונים בחו"ל מספקים שירותי תרגום. מתרגם הבקיא ברזי שפות יעד ומקור יכול לשלם אגרה ולקבל הכרה בתור מתרגם מוסמך מטעם הרשות המקומית. פרוצדורה זו לא קיימת בארץ ורק נוטריונים עוסקים בתחום.
תרבות ומקצועיות
לסיכום, היתרון של נוטריונים בישראל הוא תעריך השירותים הקבוע, בעוד החיסרון הוא חוסר יכולת להתארגן באיגודים מקצועיים. המנטאליות והתרבות המקומית משפיעים ככל הנראה על מוסד הנוטריונים לא פחות משיקולים מקצועיים אחרים.