חוק הוצאה לפועל קובע בצורה מפורשת כיצד יכול חייב לבצע הליך של איחוד תיקים. ראשית כל מגדיר החוק את המונח "נכס" בתור מקרקעין, מטלטלין וזכויות. הבחנה זו חשובה כפי שנראה בהמשך, משום שהיא מאפשרת לחייב להכריז על איחוד תיקים בסיטואציות שונות וללא תלות בנכסים ספציפיים כאלה ואחרים. שנית מתייחס החוק אל בקשת האיחוד עצמה. החייב רשאי לבקש איחוד של כל התיקים העומדים ותלויים נגדו, כך על פי החוק, כאשר הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים אותם יש לצרף ייקבעו בתקנות.
איחוד תיקים לא מבטל הליכים
חוק הוצאה לפועל אינו מתיר השהיה או הפסקה של הליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים. במילים אחרות, גם אם החייב הגיש בקשת איחוד – אין די בכך על מנת להפסיק את ההליכים הקבועים בחוק. עוד על פי החוק, הגשה של בקשת איחוד או אפילו לאחר מתן צו האיחוד אינם מבטלים הליכים נגד חייב אחר באחד מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב. רשם הוצאה לפועל רשאי מטעמים מיוחדים להורות על הפסקה או השהיה של הליכים הננקטים נגד החייב, אך זו תהיה לתקופה שלא תעלה על 60 יום ויש להתנות את ההחלטה במתן ערובה.
עיכוב יציאה מהארץ
איחוד תיקים מלווה בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. על פי סעיף 74ד. בפרק ז'3 של חוק הוצאה לפועל, לאחר הגשת של בקשת איחוד תיקים יורה רשם הוצאה לפועל על צו עיכוב יציאה. באפשרותו לבטל את הצו במידה והחובות סולקו במלואם, במידה ובקשת האיחוד נדחתה, במידה וכל הזוכים מסכימים או כאשר צו האיחוד בוטל. נסיבות אלו ולא אחרות הן היחידות המסוגלות לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ בעקבות איחוד תיקים במסגרת הליכי הוצל"פ. בנוגע לעיקולים, רשם הוצאה לפועל רשאי על פי יוזמתו או בקשתו של הזוכה להורות אל עיקול נכסי החייב.
מתי דנים בבקשה?
החוק מגדיר היטב באילו תנאים לא תידון בקשת איחוד, אלא אם כן החייב צירף תצהיר המאמת את הפרטים, שילם סכום של 3% לפחות מיתרת החוב בתיקים התלויים ועומדים נגדו ושילם סכום נוסף של 3% מדי חודש עד להחלטה על בקשת האיחוד. בהקשר הזה מתייחס החוק אל המונח "חובות" בתור החוב הפסוק עצמו, האגרות, ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
תנאים לאישור בקשת איחוד
רשם רשאי להיעתר לבקשת האיחוד או לדחות אותה רק לאחר שנתן לחייב הזדמנות להעלות טענות. בנוסף, על הרשם להקדים ולקיים חקירת יכולת של החייב. החוק אוסר על מתן צו איחוד תיקים אלא אם כן נוכח הרשם לאחר חקירת היכולת ובהתחשב בנכסים העתידיים כי החייב יוכל לפרוע את התחייבותיו. במידה וקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו או שהסכימו לכך הזוכים, ניתן לקבוע את פירעון ההתחייבויות בזמן ארוך יותר מזה הקבוע בחוק ועומד על בין שנתיים לארבע שנים.
מתי רשאי הרשם לדחות בקשה לאיחוד תיקים?
רשם הוצאה לפועל רשאי לדחות בקשה לאיחוד תיקים בהינתן אחד המקרים הבאים. ראשית, אם החייב מסר בבקשתו פרטים כוזבים או העלים פרטים. שנית, אם החייב לא גילה את מלוא המידע על נכסיו. שלישית, אם החייב קיבל על עצמו חיוב כספי שלא לצרכים חיוניים לאחר שהגיש את בקשת האיחוד. גם אם נפתח תיק נוסף נגד החייב לאחר שהגיש את בקשת האיחוד והחייב לא מודיע על כך, רשאי הרשם לדחות את הבקשה המקורית לאיחוד תיקים.