האם נוטריון רשאי לפרסם את עצמו במדיה – עיתונות, רדיו, טלוויזיה וברשתות החברתיות?

חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 קובע לא רק מי כשיר לשמש נוטריון ומה היא הדרך להסמכת הנוטריון על ידי ועדת הרישיונות במשרד המשפטים, אלא גם מה הן הסנקציות המוטלות על נוטריון הפועל בניגוד לסמכויותיו. בין היתר, סעיף מספר 23 בחוק מסדיר את הפרסום שיכול נוטריון לבצע ומבהיר כי חל איסור לעשות במישרין או בעקיפין פרסומת לעיסוק. סעיף זה מפנה לסעיף 55 לחוק הלשכה, בו מצוין כי עורך דין לא יעשה פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים הנקבעים על ידי המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בנוסף מחיל סעיף 23 לחוק הנוטריונים על הנוטריון את הכללים לעניין ציון השם והמקצוע.

המטרה של סעיף 23

נוטריון לא רשאי לפרסם את עצמו באף סוג של מדיה. הוא לא יכול להעלות פרסומות בעיתונות, ברדיו או בטלוויזיה וגם לא לשווק את עצמו ברשתות החברתיות. המטרה של הגבלות אלו היא למנוע את הפרת כללי האתיקה. על מנת לרדת לעומקו של סעיף 23, יש להבין את החשיבות שמקנה בית המשפט לחתימתו של הנוטריון. בניגוד לעורכי דין אחרים, נוטריון מחזיק בשורת סמכויות ייחודיות. הנוטריון מוסמך על פי החוק לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. במידה ומדובר על עשיית צוואה מוסמך הנוטריון כרשות ומחזיק במעמד של שופט. מהבחינה הזו, לשכת עורכי הדין, ועדת הסמכת הנוטריונים ומשרד המשפטים אינם יכולים להרשות מצב של פריצות או פרסום לא מפוקח בקרב נוטריונים.

שידול לקבלת עבודה

מלבד הפרסום עצמו, נוטריון לא יכול לשדל בעצמו או על ידי אחר לצורך קבלת עבודה. הגבלה זו מופיעה בסעיף 24 בחוק הנוטריונים ומקבלת חיזוק מסעיף 25, הקובע כי נוטריון לא ישתמש באף תואר אחר מלבד "נוטריון" לציון מקצועו. במידה והנוטריון מחזיק בתואר אקדמי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו, יכול הנוטריון לצרף זאת אל התואר הרגיל. גם כאן ניתן לראות כיצד החוק מגביל את האופן בו נוטריונים רשאים להבליט את שירותיהם מול נוטריונים אחרים. התפקיד העיקרי של הנוטריון הוא להסדיר את התנהלות האזרחים במישור המשפטי, המישורי והמקצועי. מהבחינה הזו לא יכול הנוטריון להיות מעורב בפרסומות במדיה משום שכך הוא נחשף אל סיכונים לא הכרחיים.

שכר הנוטריונים

במהלך תפקידו כנוטריון הוא אינו רשאי לעבוד כשכיר. סעיף זה מעלה את השאלה כיצד נקבע השכר של הנוטריון והאם התעריפים נקבעים על פי ביקוש והיצע. למעשה, המחירים אותם רשאי לגבות הנוטריון עבור שירותים אותם הוא מספק לציבור הרחב נקבעים על ידי משרד המשפטים ומתעדכנים אחת לחצי שנה. באמצעות תעריף זה יכול משרד המשפטים לפקח אחר עבודות הנוטריון ולמנוע מצב של אפליה. גם כאן העיקרון המרכזי העומד לנגד עיניו של המחוקק הוא השיוויוניות: נוטריונים אינם רשאים לפרסם את עצמם בזרועות המדיה השונים, ולכן גם אין צורך בשוק חופשי של מחירים.

איך בוחרים נוטריון?

לסיכום, כדאי לבחור נוטריון על פי תחום ההתמחות שלו, הרישיון בו הוא מחזיק ובהתאם לפעולה אותה מעוניינים לבצע. סינון מן הסוג הזה בטוח ומקצועי יותר מאשר בחירת נוטריון על פי פרסומות או שיווק עצמי. הנוטריון הוא סמכות חשובה וקריטית במשפט העולמי וסביר להניח כי ההגבלה על פרסומות תשאר בעינה. אף נוטריון אינו מעוניין לעבור על כללי האתיקה, אך מצד שני משרד המשפטים מקצה מקומות ברורים לפרסום שירותי נוטריון בצורה אחידה, קבועה ומאוזנת.

לקריאה נוספת:

משמעותו של יפוי כוח נוטריוני

גוגל+ אלעד שניר