1. עורכי דין בישראל – תמונת מצב
על פי נתונים רשמיים ישנו כיום בישראל עורך דין על כל 168 תושבים. מדובר על נתון המצביע על הצפה משמעותית בתחום עריכת הדין, כאשר עורכי דין רבים המסיימים את תקופת הלימודים, ההכשרה וההתמחות אינם מוצאים משרדים שיעסיקו אותם. מעבר לכך, מגמה זו אינה קיימת רק בישראל אלא בכל רחבי העולם. בשנים האחרונות עלה מספר הסטודנטים למשפטים במדינות מערביות בעשרות אחוזים. בנוסף, אי אפשר להזכיר את מספר עורכי דין בישראל מבלי להתייחס לנושא השכר. היות וישנו היצע עצום של עורכי דין, השכר יורד בהתאם. אם בעבר שכרו של עורך הדין היה גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק הרי שכיום זהו אינו המצב. כל משרד עורכי דין המבקש לגייס עובדים חדשים מקבל מאות ואולי אפילו אלפי טפסים של קורות חיים. מלאכת הסינון הופכת קשה יותר, עורכי הדין מגיעים מכל רחבי הארץ ולכל אחד מהם וותק ויכולות שונות. סינון על בסיס מוסד הלימודים לבדו אינו מספיק ויש לצרף לשקלול גם פרמטרים נוספים. לאחר מכן מתחרים אותם עורכי דין על ליבם של הלקוחות, מה שמביא כאמור לירידה בשכר המבוקש. מציאות זו מביאה לכך שעל עורכי הדין לטפל בכמות תיקים גדולה יותר וזאת על מנת לשמור על רמת ההכנסה אליה התרגלו או שבה הם חושקים. עורכי דין בישראל הפועלים על בסיס מתכונת כזו פוגעים במקצוע ומורידים את אחוזי ההצלחה שלהם בבית המשפט.
2. המשמעות של מספרם הגבוה של עורכי הדין בישראל
להלן פירוט על המשמעויות של מספרו הגבוה של עורכי דין בישראל:
א. מציאת עבודה – עשרות אלפי עורכי דין מצטרפים אל מעגל דורשי העבודה בכל שנה. אם בעבר בחינות ההסמכה היו קריטריון אותו רק מעטים עברו, הרי שכיום ובעזרת שיטות לימוד חדשות עומדים אחוזי ההצלחה על בערך 80%. עורכי הדין הצעירים הללו מלאים מוטיבציה ומוכנים לעבוד כמעט בכל משרד המציע להם משרה. אך במידה והם אינם מוצאים משרד כזה, עליהם לעבור דרך ארוכה המלווה לעיתים בעוגמת נפש לא פשוטה. אלו אשר אינם מצליחים בכל זאת להצטרף אל משרד מתחילים לעבוד כעצמאים, אך נתקלים בקשיים חדשים. עקב חוסר הניסיון קשה להם לגייס לקוחות חדשים, מה שמשאיר אותם חסרי אונים.
ב. ירידה ברמת השכר – כפי שציינו, עודף עורכי דין בישראל מביא בהכרח לירידה בשכר. ההצפה של עורכי הדין אינה פוסחת על המשרדים הגדולים, אשר מתקשים להתרחב ולהתפתח. גם אם ירצו לשפר את תנאי העסקתו של העובד יהיה להם קשה לעשות זאת, עקב ירידה בהכנסות הנובעת מהתפזרות של תיקים על פני מספר עורכי דין גדול יותר.
ג. פגיעה במקצוע – אם שני הסעיפים הקודמים כוונו למשמעות של מספר עורכי דין בישראל עבור עורכי הדין עצמם, סעיף זה תקף דווקא לגבי האזרחים. כל מי שרוצה להמשיך וליהנות משירותיו של החוק צריך לדאוג מהכמות הגדולה של עורכי דין בישראל. להצפה יש תוצאות שליליות רבות משום שכל לקוח זוכה לתשומת לב פחותה מאשר בעבר.
3. האם ניתן למנוע את ההצפה של עורכי הדין?
מחקרים מוכיחים כי ישנם מספר דרכי פעולה אותן ניתן לבצע על מנת לפתור את מצבם של עורכי דין בישראל:
א. הארכת תקופת הסטאז' אשר תוציא בסופו של דבר אל שוק העבודה עורכי דין מיומנים יותר
ב. בית ספר למתמחים אשר ירחיב את הידע המשפטי של כל עורך דין מתמחה
ג. פיקוח אפקטיבי על תקופת ההתמחות