בתי המשפט בישראל, דנים רבות, בתביעות בגין רשלנות רפואית ובמסגרתן, עליהם לקבוע האם הנתבע התרשל במתן הטיפול ואם כן, מהו הנזק שגרמה רשלנותו. בהתאם, ייקבע גם גובה הפיצוי שייפסק לטובת התובע, הנפגע.
בין תיקי הרשלנות הרפואית, נמצאים גם המקרים של רשלנות בניתוח. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בביצוע הניתוח עצמו או בדיקות נלוות לו ברשלנות וכן באי מתן הסבר מקיף למטופל, אודות הניתוח. מצב דברים זה יוצר אי הסכמה מדעת אצל המנותח.
חשוב לדעת כי ישנו הבדל בגישת הפסיקה בין רשלנות רפואית בניתוח חירום לבין רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי.
במקרה הראשון, פועל הצוות הרפואי מתוך לחץ ועל כן, ישנו מקום רב יותר לטעויות בשיקול הדעת, אשר לא יהוו חריגה מסטנדרט העבודה הסביר.
אף כאשר יטיל בית המשפט אחריות בגין רשלנות רפואית, יתחשב בנסיבות המקרה, בפסיקת הפיצוי לתובע.
לעומת זאת, במקרה השני, כאשר מדובר על ניתוח קוסמטי ולא על צורך רפואי, ובוודאי לא דחוף, נוקטים בתי המשפט בגישה מחמירה יותר, היות שלא קיים לחץ של זמן ואין דבר המונע מן הרופא לתת את הטיפול המקצועי ביותר למנותח, לרבות הסברים מלאים ומקיפים על הניתוח, כדי שיוכל המטופל לתת הסכמה מדעת לניתוח.
מהי רשלנות רפואית בניתוח?
אחד מעקרונות הבסיס בתחום הרשלנות הרפואית הוא קיומה של חובת זהירות בין רופא למטופל. חובת הזהירות הזו דורשת מן הרופא להעניק טיפול מקצועי ואיכותי, על פי כל נהלי העבודה המקובלים בתחום הרפואי בו הוא עוסק.
רשלנות רפואית היא הפרתה של אותה חובת זהירות והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל שלב בהליך הטיפול. כאשר מדובר על רשלנות רפואית בניתוח, ניתן להצביע על שלושה מקרים שכיחים:
1. אבחנה שגויה : עצם ההחלטה על הצורך בניתוח, הייתה לא נכונה והיא נבעה מאבחנה שגויה של הרופא אשר החליט על ניתוח.
2. ביצוע בדיקות מקדימות : במסגרת כל ניתוח, יש לבצע בדיקות מקדימות. המחדל לבצען או ביצוען באופן לקוי, הוא רשלנות רפואית.
3. אי הסכמה מדעת : חובת הזהירות של הרופא, כוללת גם את החובה לספק למטופל את כל המידע על הטיפול. אין די בכך כי הרופא העביר למטופל את האינפורמציה. עליו לוודא כי המטופל הבין אותה. זאת על מנת שהסכמתו של המטופל לניתוח, תהיה הסכמה מדעת.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית
דיני הנזיקין מאפשרים לכל אדם שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרה של רשלנות רפואית בניתוח, ישנם נפגעים הסובלים מנזקים פיזיים חמורים, כמו גם מעוגמת נפש גדולה, הבאה לידי ביטוי גם באובדן הנאות החיים.
בתי המשפט מכירים בזכותו של הנפגע לפיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהטיפול הרשלני. מדובר הן בנזקים ממוניים שניתן בקלות לכמת אותם, כגון הוצאות רפואיות והן בנזקים שאינם ממוניים, כגון פגיעה באיכות החיים.
קבלתה של תביעת רשלנות רפואית, מצריכה מן התובע הנפגע להוכיח את יסודות העוולה: קיומה של חובת זהירות, הפרתה, קיומו של נזק חמור ומהותי והוכחת הקשר הסיבתי.
הפרמטר הסבוך ביותר להוכחה הוא הקשר הסיבתי. פירושו של דבר הוא כי הנזק ממנו סובל התובע, לא היה מתרחש, לולא הרשלנות בטיפול ולא קיימת כל סיבה רפואית אחרת לנזק זה.
עמדת בתי המשפט
רשלנות רפואית נתפסת בעיני בתי המשפט כעוולה חמורה ביותר וניתן לראות זאת בברור, על פי סכומי הפיצויים שנפסקים לטובת התובעים.
אולם, בד בבד, מבינים בתי המשפט כי הרופא הוא בן אדם וככזה, יכול לעשות טעויות בשיקול הדעת. כל עוד אלו אינם חרגו ממתחם הסבירות, לא יהיה מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
כאשר מדובר על רשלנות רפואית בניתוח, מבחינים בתי המשפט בין ניתוח לצורך רפואי בכלל ובפרט, ניתוח חירום, לבין ניתוח קוסמטי.
בית המשפט לא ימהר להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית במקרה של ניתוח חירום, במסגרתו פעל הצוות הרפואי בלחץ של זמן.
לעומת זאת, כאשר מדובר על ניתוח קוסמטי, אשר לא הייתה כל דחיפות לבצעו, יחמיר בית המשפט עם הנתבע, שהרי בהעדר דחיפות רפואית, אין הצדקה שלא להעניק את טיפול המקצועי והיסודי ביותר ולכל הפחות, לעמוד בסטנדרט הטיפול הסביר.
לקבלת מענה מקצועי ואישי כנסו לפורום רשלנות רפואית >>
פשרה או פסק דין
תיקי רשלנות רפואית יכולים להתנהל בזמן קצר יחסית אך עלולים להימשך גם שנים ארוכות. ההבדל נעוץ למעשה בנכונות הצדדים לפשרה ובטיב המשא ומתן שביניהם.
בכל שלב של תביעת רשלנות רפואית יכול מי מהצדדים ליזום הצעת פשרה אך בהעדר נכונות להתפשר, יתנהל ההליך עד תום.
במקרים מסוימים, מעוניינים הן התובע והן הנתבע, להגיע לפשרה אך מתקשים להסכים על סכום פיצוי המקובל על שני הצדדים.
ניהול ההליך עד לקבלת פסק דין, אורך זמן, בשל הצורך לחקור עדים שונים, לרבות את המומחים הרפואיים.
כל מטופל אשר נפגע עקב רשלנות רפואית בניתוח, יכול להגיש תביעה כספית, המלווה בחוות דעת מומחה, אשר מבססת את טענת הרשלנות. בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצוי גדול יותר לתובע ולהחמיר עם הנתבע, בתיקים אשר בהם, הניתוח לא היה בהול, למשל, כאשר מדובר בניתוח קוסמטי.
מומלץ להתייעץ עם עורכי דין בישראל מתחום הרשלנות הרפואית. בררו אודות עורך דין מקצועי, מנוסה בהגשת תביעות רשלנות רפואית.