מהו הבסיס לחישוב דמי לידה כאשר שכרה של העובדת עלה בצורה משמעותית בחודשים שלפני יציאתה לחופשת לידה? בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע, כי במקרה הנדון כאשר שכר העובדת הועלה בצורה ניכרת שלושה חודשים לפני הלידה, מבלי שהיקף עבודתה או מהות תפקידה השתנו, הרי ששכר זה לא יהווה בסיס לחישוב דמי הלידה.
התובעת עבדה בגן ילדים עד ליציאתה לחופשת לידה (וגם לאחר חזרתה מנה), כאשר זמן מה לאחר שהחלה בעבודתה במקום, רכשה חברה שבשליטת בעלה את הבעלות בגן מאימה של התובעת. שכרה של התובעת עמד תחילה על כ 4,500 שקלים, כאשר בחודשים שקדמו ליציאה לחופשת הלידה, עלה שכרה בצורה משמעותית ועמד על בין 13,400 - 19,700 שקלים. בתביעה שהגישה העובדת לקבלת דמי לידה, היא ציינה כי אין קרבה משפחתית בינה ובין המעסיק.
הביטוח הלאומי חישב את שכרה של התובעת לצורך דמי הלידה על בסיס השכר הנמוך יותר, ועל כך הגישה העובדת תביעה לבית הדין, כשלטענתה שולמו לה דמי לידה בחסר.
את העלייה בשכר הסבירה התובעת בכך שלפני הלידה היא מילאה גם את תפקידה של אחת העובדות שעזבה, ובנוסף ניהלה את הגן במקום אמה. לטענתה, עקב טעות צוין בטופס התביעה כי אין קרבה משפחתית בינה ובין המעסיק.
השופטת מיכל פריימן דחתה את התביעה. נקבע, כי פקיד התביעות רשאי לקבוע מהו שכרה האמיתי של עובדת ששכרה עלה בצורה משמעותית שלושה חודשים לפני הלידה מבלי שהיקף עבודתה או מהות תפקידה השתנו, שכן הדבר עלול להעיד על פיקציה. במקרה הנדון, כך נפסק, לא הוכחה הצדקה אובייקטיבית להעלאת השכר דווקא בחודשים הסמוכים ללידה. זאת בין היתר, מאחר ולא הוכח שינוי בימי ושעות העבודה, ולאחר החזרה מחופשת הלידה חלה ירידה דרסטית בשיעור השכר.
"מכלל הנימוקים שפורטו לעיל מסקנתנו היא, כי העלייה בשכרה של התובעת עובר ליציאתה לחופשת הלידה נעשתה במטרה להגדיל בצורה מלאכותית את השכר לשם קבלת דמי לידה מוגדלים ואינה משקפת את מציאות עבודתה והשתכרותה של התובעת כהוויתן" כתבה השופטת, וציינה כי העובדה שהתובעת הסתירה את היותה מועסקת בחברה הנמצאת בשליטת בעלה, פוגמת במהימנותה.
עם זאת, נקבע כי בחודש הספציפי לפיו חושב השכר, ירד שכרה של התובעת ביחס לחודשים קודמים, ולכן יש לחשב את שכרה לפי חודש ממוצע.
בפסק דין תמצאו אינדקס מקצועות כולל שמאי, עורכי דין, גרפולוג, חוקרים פרטיים, נוטריון, תמלול, פוליגרף ועוד.
שיווק באינטרנט