בשנת 2007 הטילה עיריית הרצליה עיקולים על חשבונותיו ומיטלטליו של אדם שלטענתה נקנס בשנת 1997 בשל חנייה במקום אסור בתחומה. בתגובה הגיש החייב תביעה לבית משפט השלום, טען, כי משחלפו שלוש שנים בהן לא קיבל כל דרישת תשלום, הרי שהקנס התיישן ועל כן לא הייתה לעירייה סמכות לפעול לגבייתו, ודרש פיצוי של 100,000 ש"ח בגין עילת לשון הרע וכן 20,000 ש"ח נוספים בגין עגמת הנפש והנזקים שנגרמו לו. בימ"ש השלום דחה את התביעה ככל הנוגע ללשון הרע, אך הורה לעירייה לפצות את החייב ב 50,000 ש"ח נוכח רשלנותה, ועל כך ערערה העירייה.
העירייה טענה בין היתר, כי מששלחה לחייב דרישות תשלום לכתובת שהייתה מעודכנת במשרד הרישוי, על אף שלא הייתה זו כתובתו של החייב -פעלה כדין. עוד טענה העירייה, כי משנדחתה עילת התביעה בגין עוולת לשון הרע, חרג ביהמ"ש מסמכותו כשפסק פיצוי העולה על הסכום הנתבע.
סגן הנשיא כב' השופט גדעון גינת דחה טענת העירייה ככל הנוגע לפעולות הגבייה שנקטה, בקובעו כי העירייה לא הפעילה את סמכותה בסבירות ומדתיות.
נפסק, כי הליכי הגבייה פוגעים בזכויות היסוד של האזרח והדבר אינו עולה בקנה אחד עם העידן החוקתי בו אנו חיים, ועל כן שומה היה על העירייה לוודא, כי דרישות התשלום שנשלחו לחייב טרם הטלת העיקולים על קניינו, אכן הגיעו ליעדן, וזאת לא עשתה.
"אינני מוכן לקבל מצב שבו רשות מקומית פועלת לגביה מינהלית של קנס, שעה שאין בידיה ראיה פוזיטיבית לכך שהקנס עדיין בר תוקף. החלטה של רשות מקומית לנקוט בהליכים לגביה מינהלית כאשר היא מסתמכת, לשם קביעה שהחוב עדיין בר תוקף, על חזקות שבדין, היא החלטה החורגת ממתחם הסבירות.", כתב כב' השופט וציין, כי הוא מודע לעובדה, שדרישה זו להבאת ראייה פוזיטיבית לכך שאדם קיבל את דרישת התשלום בפועל, יוצרת בפני הרשות מכשול, אך זהו קושי מחויב המציאות, ובכל מקרה, אין מדובר במשוכה שהרשות לא יכולה לעבור, הגם שייתכן שיהיו קנסות שלא תצליח לגבות, אולם זהו המחיר שעליה לשלם כשהיא משתהה בגביית קנסות.
עם זאת, קיבל כב' השופט את הערעור ככל הנוגע לגובה הנזק בקובעו, כי משנדחתה עילת התביעה בגין עוולת לשון הרע, תביעת החייב הוגבלה ל 20,000 ש"ח בגין הנזקים האחרים שנגרמו לו, ולפיכך לא רשאי היה בית המשפט קמא לפסוק לו פיצוי גבוה מכך, ועל כן הפחית את הפיצוי ל- 10,000 ש"ח בלבד.
בפסקדין תמצאו אינדקס מקצועות הכולל שמאי, עורך דין, רואה חשבון, גרפולוג, מגשר, בורר, חוקר פרטי, נוטריון, תמלול, פוליגרף, תרגום משפטי ועוד.