תיאוריות התנהגותיות רבות מתארות ומסבירות איך ולמה אנשים מחליטים להימנע מהתנהגות סיכון ולאמץ התנהגות בריאה. עם זאת, ישנן התנהגויות בריאות כמו פעילות גופנית והרגלי תזונה שהן קשות לשינוי. נמצא כי שינוי התנהגות בריאות מושפע ממשתנים חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים, ונעשים מאמצים מחקריים רבים לזהות את המשתנים האופטימליים, שמאפשרים ניבוי והסבר של שינוי התנהגות בריאות. במרחב של פסיכולגיית בריאות, מודלים ותיאוריות הם מושא לדיון רב למשל: אנשים שאובחנו לפי בדיקות איידס כנשאי איידס -האם מרגע גילוי המחלה, בהינתן שנאמר להם כי פעולות מסוימות כמו תזונה לקויה ועישון עלולות להאיץ את התדרדרות המחלה, ישנו את הרגלי החיים שלהם?.
נשאלת השאלה איזה מודל מנבא בצורה הטובה ביותר שינוי בהתנהגות בריאות. מודלים של שינוי התנהגות בריאות נעזרים בדפוסי משתנים שמשפרים מוטיבציה ואשר יובילו לשינוי התנהגותי מתמשך. נעשתה אבחנה בין מודלים מתמשכים בהם אנשים ממוקמים על סקלה שמשקפת את ההסתברות שלהם לביצוע ההתנהגות, לבין מודלים שלבייםהמפרטים סדר מסוים של שלבים בהם מתגבשים תהליכים שונים, שבסופו של דבר יובילו לשינוי ההתנהגותי. מטרת ההתערבות בכל המודלים היא להביא את האנשים לפעולה. לדוגמא: במטרה למנוע הידברות ב מחלות מין נרצה להגביר את השימוש בקונדום.
המודלים מניחים שהתנהגות היא תוצאה של כוונה מודעת, שמתגבשת מאמונות ועמדות, לכן ההתמקדות היא במציאת מחסומים, נורמות חברתיות, חומרת מחלה, פגיעות אישיותיות ותפיסת מסוגלות עצמית. המודלים השונים חולקים משתנים משותפים כמו הכוונה המובילה להתנהגות, השפעה של מחסום סביבתי על ההתנהגות, מיומנויות, ציפיות לגבי תוצאה, נורמות התנהגות, סטנדרטים אישיים ובטחון לגבי ביצוע ההתנהגות. המאמץ לעזור לאדם לאמץ התנהגות בריאות כרוכה בחינוך וייעוץ, וצריכה לקחת בחשבון את המשתנים המוזכרים, וכן בעיות בריאות.