אקזיסטנציאליזם היא גישה פילוסופית המתמקדת בקיום, ומדגישה את האבסורד בחיים, הסבל הגלום במציאות לצד הבחירה של האדם לחולל שינוי בחייו ויכולתו להתגבר על הסבל ולמצוא משמעות. לצד העיסוק הפילוסופי באקזיסטנציאליזם נוצרו גם זרמים בפסיכולוגיה המעמידים במרכזם תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות. מי שהתפרסם רבות בתחום זה הוא הפסיכואנליטיקאי והסופר ארווין יאלום, שכתב ספרים בתחום כמו מתנת התרפיה, להביט בשמש, כשניטשה בכה והריפוי של שופנאאור.
הגישות האקזיסטנציליסטיות דוגלות בצורך של האדם לחפש משמעות בעולם כאוטי, ונוהגים להשתמש בהם בעיקר בעבודה עם חולים כרוניים או סופניים. הסיבה המרכזית לכך היא שהעולם של אנשים עם מחלה הופך להיות מאוד כאוטי- כל הדברים המוכרים הופכים למנוכרים- אפילו הגוף עצמו. אנשים עם מחלות כרוניות כגון סרטן, איידס , מחלות דלקתיות, מחלות מין עם השלכות חמורות, בעיות תנועה ועיכול ועוד גורמות לסבל רב למטופל, והוא פעמים רבות מנסה למצוא היגיון בכל מה שארע לו, ובמיוחד על רקע תחושה של בגידת הגוף.
פסיכותרפיה ברוח אקזיסטנצאיליזם יכולה לאדם לגלות משמעות נוספת בקיומו ולשים את הדגש על דברים שונים. אם בעבר הדגש הושם על קריירה וכסף, אולי באמצעות פסיכותרפיה מסוג זה האדם יסיט את הדגש על התפתחות אישית והרחבת קשרים בינאישיים. יש שאומרים כי שינוי פרספקטיבה מסייעת להתמודדות עם חרדות. נניח אדם שיש לו פוביות ספציפיות כמו למשל חשש מ בדיקת איידס עשוי בטיפול אקזיסטנציאליסטי להבין שהפוביות שלו נובעות מחרדת מוות למעשה ולא מהדברים מהם הוא מוטרד. באמצעות הטיפול יוכל להתמודד עם חרדת המוות שהינה בסיסית לכל אדם, כואבת, אבל קבלת המוות עשויה לשחרר את האדם מפחדיו.