מחלוקות פילוסופיות ומחקריות רבות ניטשו על הקשר בין שפה וחשיבה. הבלשנות הקלאסית נטתה לחשוב שחשיבה משפיעה על שפה, אך לא להפך. שני תיאורטקנים בשם ספיר וורף יצרו היפתוזה נוספת: יש קשר מעגלי בין שפה וחשיבה- כמו שחשיבה משפיעה על שפה, כך גם השפה משפיעה על חשיבה. הדוגמא המפורסמת שלהם היא שבט ההופי, והאופן בו הם מתבטאים כלפי זמן. בניגוד לתרבות המערבית, שבט ההופי משתמש בביטוי זמן מעגליים ואין לו חלוקה לעבר-הווה-עתיד.
רבים יצאו נגד ההיפותזה מאחר והמחקרים שנעשו על ידי ספיר וורף לא היו בעלי מהימנות ותקפות גבוהה. ייתכן והמוקד של ספיר וורף אינו מדוייק. בימינו מדברים רבות על ההשפעה בין הטכנולוגיה, שהיא גם סוג של שפה, על החשיבה. לכך, יש עדויות רבות. קחו למשל כדוגמא את המשפט הבא: "אני כל כך עייפה, אני צריכה לצאת לחופש כדי למלא מצברים ". המשפט הבא מתבסס על אופן הפעולה של מצבר לרכב – על מנת שהוא יוכל לתפעל את המכונית או כלי מסויים עליו להיו מלא במים. במידה וכמות המים פוחתת פעילותו עד כדי סיכון שיתקלקל. ניתן לומר כי קיומה של טכנולוגיה זו השפיעה על החשיבה וסייעה ביצירת מטבע לשון חדשה. לולא היתה הטמעה של טכנולוגיית ה מצבר לא היה ניתן לחשוב על מקבילה דומה בתוך השפה האנושית.
מעבר לטביעת מטבע הלשון ניכר כי יצירת טכנולוגיה חדשה מסייעת לפתח את החשיבה, ומיקום החוויה האנושית בהקשר טכנולוגי.