אפטות

פצעים פתוחים קטנים ומכאיבים בחלל הפה מטרידים חלק ניכר מהאוכלוסייה והם מוכרים בתור פצעי ויטמינים, פצעים לבנים בפה או פשוט אפטות. הפצעים יכולים להופיע בלשון, ברצפת הפה, ברירית הלחיים או בשפתיים. הם מתוארים כבעלי צורה אליפטית והצבע שלהם בהיר ומעט צהבהב. מסביב לפצעים יש מעגל אדמומי והם מלווים בכאבים חזקים ותחושת שריפה. הכאבים יכולים להיעלם לאחר מספר ימים, אולם הופעת הפצעים היא לרוב כרונית. הכיבים לא משאירים צלקת וכיום ידוע כי 40% מהילדים סובלים מהם.

יש שלוש קבוצות על פיהן נהוג לסווג אפטות. ההבדלים בין הקבוצות הם במראה הקליני של הפצעים ובשיטת הטיפול. בקבוצה ראשונה לדוגמא ניתן לכלול אפטה קטנה, המהווה 80% מכלל הפצעים. הפצע נע בין גודל של חצי סנטימטר עד 1 ס"מ והוא מופיע בכל חלל הפה חוץ מהחיך הקשה והחניכיים. הקבוצה השנייה היא של אפטה גדולה המופיעה אצל 10% מהאוכלוסייה והקוטר שלה נע בין 1-3 ס"מ. הקבוצה השלישית היא של כיבים קטנים בכל חלל הפה כולל מוקוזה עם קרטין.

הבעיה העיקרית עם פצעים בחלל הפה היא שאין השערה חד משמעית לגבי הגורמים.
מלבד גורם אוטואימוני, גורם תרופתי או גורם פתוגני, אלו ההשערות המזוהות עם כיבים מן הסוג הזה:

א. גורם טראומטי – נשיכה של השפה או הלחי במהלך אכילה מביאה להופעת כיבים.

ב. גורם גנטי – מחקרים קושרים בין תופעות גנטיות המביאות להופעת פצעים בגיל צעיר.

ג. גורם נפשי – יש מאמרים בהם דווח על קשר בין חיי לחץ ובין דלקות חוזרות. התופעה גם קיימת בקרב סטודנטים לקראת מבחנים.

ד. אלרגיה – תמיד יש סיכוי לכך שהפצעים מופיעים בשל אלרגיה למאכל או חומרים מסוימים.

ה. גורם הורמונלי – שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי של נשים מביאים להופעת אפטות .