סוכרת היא ללא ספק המגיפה של השנים האחרונות. לא מעט אנשים מאובחנים כחולי סוכרת מסוג 2, ונוסף על כך ישנה קבוצה לא קטנה של חולי סוכרת שמאובחנים כחולים מסוג 1. ההבדל העיקרי בין שתי המחלות הללו הוא בעיקר במנגנון של המחלה עצמה. סוכרת סוג 2 מבוססת על ירידה ברגישות התאים לקליטה של גלוקוז פנימה ממחזור הדם, ואילו סוכרת מסוג 1 מאופיינת כמחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הלבלב שאחראי על הפרשת האינסולין בגוף, ויוצרת מחסור בהורמון שתפקידו לווסת את רמות הסוכר בדם.
כך או כך, שתי המחלות מתבטאות בצורה דומה, והטיפול נעשה באמצעות תרופות, מתן אינסולין, תזונה נכונה ופעילות גופנית תוך כדי הקפדה על אורח חיים בריא.
לחיות עם סוכרת
כאמור, חולי סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) וסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), חווים תופעות דומות של ירידה או עליה בערכי הסוכר בדם. עליהם לנתר עצמם באופן קבוע על מנת להמנע ממצבי קיצון, ולצרוך או להמנע מצריכת סוכרים בהתאם. ישנם שני מצבי קיצון עיקריים:
היפוגליקמיה - מצב בו רמות הסוכר בדם יורדות בצורה דרסטית לרמה מסוכנת, והיפרגליקמיה - מצב בו רמות הסוכר בדם עולות בצורה חריגה. מעשה, הסכנה העיקרית והמיידית היא במצב של היפוגליקמיה, אשר עלול לגרום לאובדן הכרה ואף למוות, במידה ולא ניתן טיפול מתאים ומהיר. הנזקים של היפרגליקמיה מתבטאים בעיקר בטווח הרחוק כנזקים מצטברים, וכוללים פגיעה בעיניים, בכלי דם היקפיים ועוד.
אין ניתן להמנע ממצבי קיצון חמורים?
על חולי הסוכרת חלה חובה לדאוג לשמירה על ערכי סוכר תקינים על מנת להמשיך ולחיות בצורה בריאה. ישנם כמה דרכים שיאפשרו לכם לשמור על איזון מקסימלי.
פעילות גופנית: ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע שומרת על ערכי סוכר תקינים, מקטינה את תנגודת האינסולין של הגוף, ומאפשרת צריכה נמוכה יותר של תרופות על מנת לשמור על איזון. אין ספק שפעילות גופנית מכל סוג שהוא יכולה לחולל פלאים לגוף סוכרתי.
תזונה: חולי סוכרת מחוייבים בשמירה על תזונה נכונה והגבלה בצריכת הפחמימות. חולי סוכרת אשר מזריקים אינסולין חיצוני צריכים לדעת לספור את כמות הפחמימות הנצרכות בכל ארוחה, ולהזריק מספר יחידות תואם.
עזרים טכנולוגיים: לשמחתם של חולי הסוכרת ישנם לא מעט עזרים כמו: סנסורים לבדיקה רציפה של רמות הסוכר בגוף ללא דקירות, ומשאבות אינסולין, שמאפשרות ניהול ושליטה טובים יותר במחלה, ושמירה על אורח חיים תקין ובריא.