דיני נזיקין מהווים את ליבו של המשפט האזרחי ויש להם מספר מאפיינים ייחודיים העוזרים להבדיל אותם ממשפט פלילי, משפט מנהלי, דיני מעמד אישי וכן הלאה. דיני נזיקין מתמקדים בחיובים לא רצוניים ועוקבים אחר נזק הנגרם לגופו או לרכושו של אדם. דיני נזיקין בודקים בשני שלבים האם קיימת אחריות של גורם הנזק כלפי הניזוק, ומהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק. שאלות אלו מתעוררות במקרים נפוצים של תאונות, תקיפה, לשון הרע, מטרד ובעיקר רשלנות.
על אף העובדה שרשלנות רפואית אינה מקבלת הגדרה עצמאית בחוק הישראלי, יש לה חשיבות אדירה אותה כל אזרח צריך להכיר. רשלנות מן הסוג הזה מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות כפי שמופיעה בסעיפי פקודת הנזיקין. לפי הסעיפים הללו, רשלנות רפואית היא סוג מסוים וספציפי של רשלנות. הרשלנות מתעוררת כאשר מטופל מקבל שירותים רפואיים הגורמים לו נזק תוך סטייה מרמת הנורמה הסבירה. באופן עקרוני, יש צורך בהוכחה של חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק על מנת לקבל פיצוי. יחסים בין רופא לבין מטופל נחשבים לתחום בו קיימת בבירור חובת זהירות מושגית, על כן את היסוד הזה ניתן להוכיח בקלות. היסודות של התרשלות וגרימת נזק מורכבים יותר. יש צורך בהצגת חוות דעת של רופא אשר תסביר כיצד ההתרשלות גרמה נזק ותוכיח מעל לכל ספק את הקשר בין שני היסודות.
מה הקשר בין קבלת סעד לבין זכויות האזרח?
במדינה דמוקרטית זכאים האזרחים ליהנות ממערכת של הגנות, פיצויים וסעדים. מערכת זו תקפה, אחידה והוגנת כלפי כולם ללא יוצא מן הכלל. דוגמא מצוינת למימוש של המערכת הזו ניתן לראות בארצות הברית ובמדינות נוספות באירופה. זוהי פרדיגמה השולטת בעולם המערבי כבר מאות שנים ואותה בחרה גם ישראל לאמץ. לפיכך, קיים קשר ברור בין היכולת לקבל סעד מטעם מזיק לבין מימוש זכויות האזרח הדמוקרטיות. כמו כן, חוק זכויות החולה מגן על זכויותיהם של כל החולים הניגשים למוסד רפואי מוכר על מנת לקבל טיפול. זהו חוק החל על נותני השירותים הרפואיים הציבוריים והפרטיים, ועל פיו לכל אדם יש זכות לקבל טיפול ללא אפליה. המטופל זכאי בין היתר לטיפול רפואי נאות, לשמירה על כבודו, לסודיות ולקבלת מידע מתוך רשומות רפואיות קיימות.
חוק זכויות החולה מספק למטופלים רשת ביטחון ומגדיר את העבודה שלהם מול רופאים, אחיות וצוות רפואי. החוק אושר בישראל רק בשנת 1996, אולם הוא הספיק מאז להשפיע על לא מעט תחומים ומערכי רפואה. זהו חוק חיוני עבור המדינה הדמוקרטית ולכן הוא עולה לדיון לעיתים קרובות בתביעות של רשלנות רפואית.
הגברת מודעות לזכויות האזרח
העובדה כי קיימות זכויות המגנות על האזרחים לא מבטיחה את הניצול שלהן. עורכי דין, בתי משפט וגורמים רשמיים נוספים משקיעים משאבים רבים בהגברת המודעות לזכויות האזרח. ניתן לעשות זאת באמצעות קמפיינים ציבוריים, הסברים קונקרטיים עבור קהלי יעד מבוגרים והנגשת שירותים רפואיים עבור כלל הציבור. הגברת המודעות מונעת רשלנות רפואית ובמקרים בהם מתקיימת התרשלות, היא יכולה לעזור לאזרחים לפנות לעורך דין על מנת לקבל ייעוץ מקצועי.
אין ספק כי במדינה דמוקרטית יש צורך בדיני נזיקין שיאפשרו חיים תקינים וקבלת סעד. רשלנות רפואית היא מהבחינה הזו נדבך נוסף במערכת המשפט והחוקים של המדינה, אך יש לה משמעות מיוחדת. רשלנות בתחום הרפואה יכולה לגרום נזקים חמורים ולכן כדאי להתמודד איתה בכלים משפטיים המבטיחים קבלת סעד ופיצוי.