מיעוטים ושאיפה להגדרה עצמית - סקירה גלובלית של מקורות הלאומיות

מקורות הלאומיות:

•×      א' רמה ראשונה: קריטריונים אובייקטיבים / טכנים להיווצרות לאומים: שפה,טרטוריה, גזע, תרבות דת והיסטוריה. אלו קריטריונים אובייקטיביים - "טכניים" - שמייצרים מיון טכני ראשוני לקבוצות לאום. (לא כולם חייבים לחול).

•×      ב' רמה שנייה: חלוקה משנית סובייקטיבית פסיכולוגית - תחושות שייכות, סולידאריות, רגש. הרצון לשמר את הייחוד מייצר חלוקה רעיונית או אזורית בתוך מדינה.

•×      ג' רמה שלישית: קבוצות בעלות שאיפות פוליטיות - בדלניות. לאו דווקא מעיד על רצון למדינה או אוטונומיה, אלא רצון להבדל ולניהול עצמי.

מדוע רוצה קבוצה בהגדרה עצמית? כי אנחנו רוב בשטח המחלוקת או כי יש לנו זכויות היסטוריות במקום או כי יש לי הכרה לגבי זכויותיי.

המדינה המודרנית נבדלת מהמדינה השינה בכך שהיא מגדירה עצמה באופן לאומי.

כיום, כמעט שלא קיימת מדינה עולם המורכבת מלאום בודד אחד (בשל הגלובליזציה, בידול, הגירה, נדידה, כיבוש, הגירה כפויה) ועל כן כל מדינה מתמודדת עם מיעוט לאומי בקרבה הקורא תיגר על המדינה בדרישותיו.

כיוון שאין לגיטימציה להקמת מדינות לאום נוספות לאלו הקיימות כבר וכיוון שמדינה תשאף תמיד לשמר את כוחה ועוצמתה מתרחש קונפליקט בין המדינה למיעוט (שיעבור מרמה ב' לרמה ג') והמדינה מתבקשת לפתור את הבעיה בקרבה, מה גם שלבירוקרטים ולאליטה השלטת יש אינטרס לפתור את המצב כמה שיותר מהר על מנת ליצור יציבות, שקט ולהעצים את המדינה.

מדינת ישראל והמיעוט הערבי -  גבולות מדינת ישראל הותירו אותה עם בעיית לאומיות קשה עם האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. כשערביי ישראל דורשים תקציבים מקובל הדבר אך ישנו חשש כי מתן יתר עצמאות יפתח אצל ערביי ישראל את הרצון להתבדל או להתאחד עם אחיהם הפלשתינאים. ישנה בעיית זהות קשה הנובעת מניכור המדינה, ההיסטוריה מתנה ליולדת וחוסר שוויון בכל הרמות.  כמו כן, נעמד שסע זה במדינה בהשוואה לשסע החילוני חרדי - לחרדים נתנו מערכת חינוך נפרדת אך כשהערבים ביקשו זאת העלה הדבר ספקות כיוון שיש בכך מן הבידול על גבול העצמאות.                                    

רומניה ומולדביה - מולדביה הייתה חלק מרומניה עד שנכבשה ("שוחררה"), ע"י בריה"מ במלחמת העולם השנייה והפכה בהמשך לחלק מבריה"מ. במשך שנים היגרו רוסים רבים לשטחה של מולדביה. עם פירוק בריה"מ דרשה רומניה לקבל את מולדביה בחזרה. אך התושבים המולדבים לא רואים עצמם כרומנים. הם מדמים עצמם כרפובליקה עצמאית ורוצים עצמאות כמו כל מדינה אחרת שהתפרקה מבריה"מ. כיום אלו שתי מדינות נפרדות כשההבדל בין רומני ומולדבי, שנבע מחיים תחת כיבוש רוסי, הוא מדומיין .

סין - טייוואן (סין העממית) - מלחמה פנים סינית על רקע אידיאולוגי הביאה את המפסידים לברוח אל האי טייוואן ולהשתלט עליו. ב - 1948, הכריזו על האי כסין הלאומית ומבקשים לעצמם עצמאות מסין. השוני הוא כלל לא אתני במקרה זה אלא מדומיין בלבד על רקע אידיאולוגי. כלומר, שקבוצה לאומית לא חייבת את ההבדלים בשפה ובגזע אלא מניע להתבדל.

ספרד וחבל הבאסקים: ספרד מחלוקת לשבעה עשר מחוזות בעלי ניהול עצמי. אך מדינת ספרד היא השליט העליון השולט בתקציבים. חבל הבאסקים דרש ואף נילחם באלימות על מנת לקבל עצמאות מלאה וקיבל ניהול עצמי במערכת החינוך ובתקשורת. בתוך ספרד מתקיים דיון בדבר פיתרון שכן המדינה חוששת שאם תיתן עצמאות מלאה לבאסקים יתגברו דרישות לאומיות של מחוזים נוספים, אם לא תעשה כן, יתרחש מאבק אלים.

גורם נוסף המקשה על פתרון הוא עירוב האוכלוסייה, ישנם ספרדים רבים המתגוררים בחבל הבאסקים.

צ'כוסלובקיה: צ'כיה וסלובקיה - דוגמא להתפצלות כמעט לא אלימה תוך מאבק פוליטי והסכמה של שני הלאומים. הקלות נבעה מהיות הלאומים לא מעורבים ביטוח חובה זה בזה.

אירלנד - צפון אירלנד - במאה השלוש עשרה, כחלק מהאימפריאליזם הבריטי התיישבו בריטים (פרוטסטנטים) באירלנד הקתולית, רובם התיישבו בצפון. ב - 1922, סיימה בריטניה את שלטונה האימפריאליסטי על רוב אירלנד ונתנה לה עצמאות אך השאירה את הצפון הפרוטסטנטי תחת חסות בריטית. הפרוטסטנטים נהגו בחוסר שוויון כלפי הקתולים בצפון מה שהביא למאבק אלים מצד הקתולים נגד צפון אירלנד ובריטניה במהלך שנות התשעים.

הסכסוך הסתיים בהסכם "יום שישי הטוב" באפריל 98 שבהמשכו החלה הפסקת הנשק, פירוק המיליציה החמושה והסכם השלום.

פתרונות של מדינה בה ריבוי גורמים אתניים לאומיים או מדומיינים:

•o       המבנה הפדרטיבי - אם המצב הטריטוריאלי מאפשר זאת ניתן לחלק את הארץ - סרילנקה, מדינה לא פדרטיבית הציע לחלקה למחוזות ולתת סוג של אוטונומיה להינדים. כך אין כניעה למדינה אחת. 

•o       הטמעה - ארה"ב - פותחת את שעריה, היא מדינת הגירה, כיום הלבן הוא הלגיטימי, אך יש מיעוטים רבים היספאנים ואסייתים.

•o       גירוש.

•o       טיהור אתני, רצח עם - ברואנדה - הוטו והטוטסי - שבט אחר טבח באחר.

•o       הטמעת המיעוט ע"י הטמעה דו כיוונית - רצון שני הצדדים להיטמע זה בזה. המיעוט יוכל לשמור על יחודו אך לא לדרוש דרישות פוליטיות.

•o       הגבלת זכויות מיעוטים ע"י שלטון ריכוזי - פתרון זה איננו דמוקרטי.

למדינה הדמוקרטית יש אתגר גדול מול מיעוטיה כיוון שבמהותה היא "שלטון הרוב ודאגה למיעוט". על כן מחפשות המדינות דרכים דמוקרטיות להטמיע קבוצות אלו באוכלוסיה או לאפשר להן מידה מועטה של ניהול עצמי וייחוד.

מדינות לא דמוקרטיות מתמודדות עם המיעוטים בדרכים לא לגיטימיות. פאונדרס

לאומים ומדינות של  אקצין

מדינה - גוף מדיני בעל יציבות, משאבים, עוצמה, טריטוריה ולגיטימציה (מבית ומחוץ).

אומה - חוג בני אדם הקשורים למדינה בקשרי נאמנות ומהווים את תושבי הקבע שלה.

קיים מתח בין המדינה לאומה כיוון שמדינות לא מורכבות מלאום אחד.

קבוצה אתנית שגדלה הופכת להיות לאום / אומה ומאיימת על המדינה.

הקבוצה האתנית בעלת:

•§         ייחודים אובייקטיביים: בשפה, תרבות, אורח חיים, (לעיתים אף מוצא ודת).

•§         יחודים סובייקטיביים: מבנה מדיני, ריבוד חברתי, שוויון או אי שוויון כלכלי, אידיאולוגיה.

ישנם שני גורמים שהופכים "קבוצה חברתית קדם לאומית" אתנית ללאום:

•                     א.         חריגה ממימדים (גדילה) - היקף גיאוגרפי גדל ויכולת של הקבוצה לתקשר.

•                     ב.         רכישת חשיבות בתחום המדיני - שאיפות מדיניות.

קבוצה לאומית זו קבוצה אתנית הנאבקת מאבק מדיני והשפעתה מכרעת על המבנה המדיני.

סוגי קבוצות לאומיות:

• קבוצות לאומיות היסטוריות - שקדמו לעידן הלאומיות (דהינו, למהפכה הצרפתית).
• קבוצות לאומיות שהשיגו או נאבקות עדין להשיג עצמאות בדורות האחרונים.

לא ברור מה גורם לקבוצה אתנית אחת להצליח ולשנייה לא, אימוץ תכונות לאומיות וגיבוש תודעה לא מספיקים להשגת עצמאות.

כל אדם משתייך למספר קבוצות המשייכות אותו וגורמות לו לחוש ניכור כלפי קבוצות אחרות. בעידן המודרני אומות אינן יציבות בשל הסיבות בגללן נוצרים מיעוטים לאומיים חברות מסורתיות ושמרניות יציבות יותר.