הקמת חברה ממשלתית בהתאם לחוק במדינת ישראל

הקמה של חברה ממשלתית היא שונה מהקמה של חברה פרטית. יש זכות יסוד להקים תאגיד. כאשר אדם מקים תאגיד ורושם אותו ברשם החברות ברוב המקרים מקימים חברה כדי לעשות עסקים ולהשיא רווחים. ככזו החברה פועלת באופן עצמאי ופועלת לפי השיקולים של הבעלים.

הקמה של חברה ממשלתית היא יותר מורכבת. מטרתה היא לפעול בזירה הפרטית, להתחרות ולהרוויח. היא מוקמת לא רק להשגת רווח אלא גם לצרכים ממלכתיים יותר ציבוריים.

החבה ממשלתית היא מעין יצור כיליים. היא חברה סכיזופרנית. מצד אחד היא צריכה לעשות כסף ומצד שני היא ממשלתית וצריכה לקחת בחשבון את הציבור.

לחברה ממשלתית יש סתירה פנימית וזה מקרין על השאלה מתי בכלל להקים חברה ממשלתית. או מתי להפוך חברה לחברה ממשלתית כגון הרכבת, הדואר.

בשנות ה-60  הקימו ועדה מוזס לדון בשאלה הקמת חברות ממשלתיות. הועדה הגיעה למסקנות:

אם אתה רוצה לפעול בזירה לא עסקית, אם אתה רוצה להשיג מטרה לא עסקית אז ברירת המחדל היא לא להקים חברה ממשלתית ואם המטרה היא להגיע למטרות עסקיות אז ברירית המחדל הוא להקים חברה פרטית. אז מתי כן להקים חברה ממשלתית???

כאשר מתקיימים 2 תנאים מצטברים יש להקים חברה ממשלתית:

1. כאשר יש צורך בפעולה עסקית
2. כאשר יש גם היבט שהוא אינו עסקי, כאשר יש צורך בהתערבות ממשלתית

שאלות מקדמיות שיש לשאול:

1.  
   •  האם ראוי שהמדינה תקדם את המטרה הזאת?
   • יש לשאול גם האם יש כממשלה יתרון יחסי, כלומר שלא קיים גורם שיש לו יתרון
   • האם לא עדיף לפעול באמצעות משרד ממשלתי או תאגיד סטטוטורי? האם להקים חברה ממשלתית היא הדרך הנכונה להשיג את המטרה?

המסקנה של הועדה היא שלא צריך לרוץ ולהקים חברה ממשלתית אלא באמת כאשר כל התנאים מתקיימים.

אם מקימים חברה ממשלתית יש לזה השלכות וחשיבות אידיאולוגית, כלכלית וחשיבות ברמת ההשקעה. אם ההקמה צריך להזרים הרבה כסף מהציבור. יש לכל הקמה השלכות מרחיקות לכת.

ולכן יש להקים חברה ממשלתית בזהירת. יש לוודא שהחברה תהיה כפופה למשטר משפטי שיפקח על החברה ותוודא שהיא תפעל באופן עסקי וגם ע"פ קריטריונים ציבוריים. ולכן נחקק חוק חברות הממשלתיות.

חוק החברות הממשלתיות:

חוק החברות הממשלתיות מסדיר לא רק את החברה הממשלתית, את קיומה והקמתה אבל גם במידה רבה את הפרטתה.

החוק נועד להסדיר את הפעילות של החברה הממשלתית ולענות על 2 היעדים שלה.

סעיפים חשובים:

• ס' 2 לחוק קובע שבכפוף לחוק החברות הממשלתיות חברה ממשלתית כפופה גם לחוק החברות. זה מראה את הסכיזופרניות שלה.
• ס' 3 לחוק אומר שבניגוד לחברה פרטית שבה מסמכי ההתאגדות קובעים את כללי המשחק, מסמכי היסוד הם לא חזות הכול, אין להם את היכולת לגרוע מהוראות חוק זה. החוק הוא קוגנטי, לא ניתן להתנות עליו.
• ס' 4(א) לחוק משקף את הסכיזופרניות - חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים זולת עם קבע לה הממשלה שיקולים אחרים.
• ס' 5 לחוק קובע שהקמת חברה ממשלתית טעונה החלטת ממשלה.
• ס' 6 לחוק קובע שבחברה ממשלתית, החברה עצמה לא יכולה לקבוע את מטרות החברה אלא מי שקובע אותם הוא הממשלה.
• ס' 10 לחוק קובע שהממשלה לא תשקיע בחברה ממשלתית אלא באישור של ועדה מסוימת.
• ס' 11 לחוק קובעת רשימה סגורה של החלטות שהחברה עצמה לא רשאית לבצע אלא באישור הממשלה לעומת חברה רגילה שיכולה לבצע החלטות ע"פ שיקול דעתה.