בחירות
בחירות הן ליבה של הדמוקרטיה והיא נבחנת על פיהן אך קיום בחירות אינן בהכרח סימן למדינה דמוקרטית (בדמוקרטיות לכאורה).
בחירות דמוקרטיות מביאות לידי ביטוי את האמנה בין אזרחים לשלטון במדינה דמוקרטית. בבחירות נותנים האזרחים את המנדט המחודש לצורת הממשל ככל ולנבחרים בפרט.
כלים בסיסיים לעריכת בחירות דמוקרטיות תקינות:
•1. חשאיות מוחלטת - טוהר הבחירות. עליהן להיות כאלו שכל אדם בהם משוחרר מלחצים, רצונות ואינטרסים זרים. אסור שיהיה שום סימון על הפתקים כי אז ניתן לזהות את המצביעים וזהו כלי משחית.
•2. לכל אדם יש זכות שווה ככל אדם אחר = כל בוגר יכול להצביע.
•o נשים החלו להצביע רק בעשרות השנים האחרונות (אירופה - אחרי מלחמת העולם השנייה, ארה"ב - שנות ה - 20).
•o בישראל - רק מי שחי כאן יכול להצביע וישראלים בחו"ל בשירות המדינה. אין אפשרות לישראלים בחו"ל להצביע כי המדינה לא רוצה שמי שירד מהארץ ותושבי קבע יעצבו את המדיניות.
•3. חלופות אמיתיות לשלטון (תחרות)- מספר אופציות להנהגה על מנת שהנבחר יהיה מודע לכך שהוא בר תחליף. מדינה שלאורך זמן לא מייצרת חלופות נפגעת מידת הדמוקרטיות שלה.
לדוג' מפא"י היתה מפלגה דומיננטית - היא אומנם פעלה בצורה דמוקרטית אך מדינות בהן מפלגת השלטון נשארת שנים אינן דמוקרטיות במיוחד ישנן דמוקרטיות בהן המפלגה דומיננטית כי הציבור מצביע שוב ושוב לא מתוך פחד, אלא מתוך ביסוס השלטון.
מפא"י נתנה תחושה של רבגוניות מאחר והיא שיתפה מפלגות נוספות בקואליציה אך בפועל שלטה בתיקים החשובים, במנהל הציבורי, רמטכ"לות, הצבעות בכנסת, הסתדרות,תקשורת ובבחירת הנשיא.
•4. חופש התעמולה.
•5. פרק זמן מוגבל לשלטון (מחזוריות) - קדנציה מוגבלת כך השליט לא יכול להתאהב בשררה ("כוח משחית"). קיימות דמוקרטיות בעלות פרקי קדנציות קבועים (ארה"ב) ויש כאלו שניתן להחליף את השלטון גם באמצע קדנציה (ישראל).
•6. הסכמה על תוצאות - על כל הצדדים להסכים כי מקיימים ומכבדים את תוצאות הבחירות (לדוג' אי ההסכמה באוקרינה). ב- 93 היו בחירות באלג'יריה, המוסלמים הקיצוניים לקחו את הבחירות אך העולם נתן לגיטימציה לאלו שהפסידו בטענה כי גורם אנטי-דמוקרטי שיעלה לשלטון יפיל את השלטון הדמוקרטי.
•7. השתתפות פוליטית - רמת ההשתתפות היא קריטית כיוון שהיא מקנה לגיטימציה לשלטון.
דפוסי הצבעה:
•o תחילה היו השיקולים האידיאולוגיים- על פי קבוצת ההשתייכות סקטוריאליות או משפחה.
•o כיום, בשל התפתחות התקשורת הבחירה היא יותר בחירה אישיותית - היכולת של המנהיג להרשים, מידת הכריזמטית של המנהיג. זאת בשל התפתחות התקשורת.
•o מחקרים בארה"ב ואירופה מראים כי רבים מצביעים כיום על פי ההורים - הצבעה מסורתית - בני זוג בדרך כלל מצביעים אחרי שלוש ארבע מערכות בחירות אותו הדבר.
•o ישנה טענה כי אנשים הולכים לבחור קואליציה כשהדגש הוא שבארה"ב הקואליציה מתגבשת לפני הבחירות (הנשיא הולך אל המגזרים השונים ומבקש את תמיכתם) ובישראל אחריה. בשיטה הפרלמנטארית מנסות המפלגות ערב הבחירות לעודד את קהל הבוחרים שלהן בלבד ואין פניה למגזרים אחרים. אין מדובר בהכרעת בחירות פשוטה - התהליך הקואליציוני חשוב כיוון שהוא מביא לשיתוף של מגזרים שונים בחברה.
משמעות הבחירות לגבי המערכת הפוליטית המפלגתית - סוגי בחירות:
•o בחירות נורמאליות - נחשבות כסטאטוס קוו אם הם לא שינו הרבה בחלוקת הכוח.
•o בחירות "כיוון גלגלים" - עליה על דרך חדשה המביאה לשינוי - כשעולה מנהיג חדש עם בשורה חדשה זהו ציון דרך למדינה. לא כל מנהיג חדש הוא "שינוי גלגלים", רק כאלו שמביאים לשינוי מהותי.
בחירות 77 מתוארות בישראל היו בחירות "כיוון גלגלים" כיוון שהיו סוף עידן של מפלגת השלטון הדומיננטית ועלייה של ה"ליכוד". בחירות 77 לא נצפו ככאלו, הן נחשבו כטעות היסטורית שלא יהיה ניתן לשחזר אותה בשנית וכל התחזיות באותה העת דיברו על שובה של מפלגת "העבודה".
•o בחירות מיתוג חריגות- משנות לקדנציה או שתיים את השלטון ולאחר מכן ישנה חזרה לעידן הישן.
רבין בשנת 92 היא כמנהיג שמאל בעידן הליכוד. אנו מגדירים בחירות אלו כחריגות ולא כיוון גלגלים משום שהקואליציה של רבין שהייתה נדירה של בלוק חוסם שמאל - הוא כונן קואליציה על בסיס מפלגתו שלו, מר"צ וערבים. במידה והעבודה הייתה מנצחת בבחירות העוקבות הייתה, היו נחשבות הבחירות הללו כ"כיוון גלגלים".
•o בחירות מכוננות - בחירות המבססות משטר חדש וברור כי הבחירות הללו דנות על אותו הסדר.
•o בחירות מוטות - המפלגה שהייתה טבעית שתבחר לא עלתה בשל פאשלה שקרתה ערב הבחירות.
•o בחירות מפרות סדר - המפלגות הגדולות מאבדות תמיכה אך הן נשארות בשלטון כי אין אלטרנטיבה ברורה.
שיטת הבחירות
מי חזק יותר? (שאלת מבחן) מי יותר מיופה כוח לנהל מדינה ראש הממשלה הבריטי שנבחר על ידי הפרלמנט או נשיא ארה"ב שנבחר על ידי העם?
שיטת הבחירות הדמוקרטית, שמהותה - בחירת לאסיפה / איש ביצוע, משתנה ממדינה למדינה וטמנת בחובה יתרונות וחסרונות שונים. כל שיטת בחירות מביאה לתוצאות שונות וייצוג שונה בממשל.
אנו מוצאים בעולם 2 שיטות:
•o הבריטית פרלמנטארית - הפרלמנט בוחר את רה"מ. ניתן למצוא ראשי משלות איפה שהיו קולוניות בריטיות.
•o אמריקאית נשיאותית - כל המדינות המושפעות מארה"ב הלכו בשיטה שלה. כל הנשיאים של דרום אמריקה למשל, בפיליפינים בו שלטה ארה"ב שנים.
דגמים שונים של ממשלים: נשיאותי ופרלמנטארי, במה השיטות שונות או דומות?
השיטה הנשיאותית היא למעשה דומה לשלטון הישן, של המלך, בהבדל שקשור להיבחרותו ע"י הציבור (וכן הבדלים אחרים להגבלת שלטונו) ולכן ניתן לומר שקיים תהליך אבולוציוני.
נראה כי יש שני נתיבים, אחד שנשען על רעיון המלך אך הקטין את סמכותו משמעותית והשני הוא זה שביטל את רעיון השליט ונותן לפרלמנט לשלוט בנעשה.כמו כן ישנם מונרכיות קונסטיטוציונית אשר בהם למלך יש סמכויות סמליות בלבד.
בצרפת רצחו את המלך אך קיבלו את "רעיון המלך" הישן ועברו לשלטון נשיאותי.
בישראל שיטה חצי נשיאותית- בוחרים את רה"מ אבל נותנים הרבה כוח לפרלמנט (אי אמון)
הדימוי אומר שנשיא הוא חזק יותר בשל כך שהוא נבחר לבדו בצורה ישירה לעומת השיטה הפרלמנטארית שבה הפרלמנט בוחר את השליט (רה"מ) ולכן יכול ללחוץ עליו יותר, לפיכך גם ניתן לומר שיש לו לגיטימציה רבה יותר מהציבור. אך זהו עניין פרסונאלי שתלוי מדינה מאחר ואי אפשר לומר בהכרח שהשיטה הנשיאותית חזקה מהפרלמנטארית. כמו כן ניתן לומר שיש יותר יציבות הממשל במדינות נשיאותיות בעוד שבמשטרים פרלמנטרים ישנם יותר בעיות של תפקוד, וקושי בקבלת החלטות.
שיטה יחסית (ישראל):
•o דמוקרטית יותר כיוון שנותנת ייצוג יחסי בפרלמנט במידה שווה לאחוז האוכלוסייה בעם ומאפשרת כניסת מפלגות קטנות.
•o שיטה זו משמרת את הנושאים הלאומיים שעל סדר היום ולא שמה דגש על הנבחר.
•o לאחר הבחירות המדיניות לא משתנה באופן דראסטי כי הקואליציה מורכבת ממספר רב מפלגות.
•o אין קשר ישיר לנציגים הנבחרים.
•o משקפת בצורה אמיתית יותר את רצון העם.
•o מחסור ביציבות בשל ריבוי של מפלגות קטנות וסחטניות.
שיטה אזורית - (אנגליה):
•o ההתמודדות היא בכל איזור ולכן יש סיכוי לשתיים שלוש מפלגות לנצח. שיטה זו נחשבת פחות דמוקרטית אך יותר יציבה כי למפלגות הקטנות אין סיכוי. ניתן לעיתים למצוא נציגים חריגים של אזורים מסוימים שהצליחו להיבחר.
•o שיטה זו שמה יותר דגש על האינטרסים האזוריים של הנציגים הנבחרים ופחות על הנושאים שעל הפרק כמו לימודים.
•o לרוב למפלגה הנבחרת אין צורך בהקמת קואליציה ולכן במידה ויש עליה של מפלגה חדשה היא משנה את המדיניות באופן דראסטי.
•o ישנו קשר לנציגים וייצוג לכל איזור.
•o בעיית שירטוט האזורים ("אפקט הסלמנדרה"- גרי מושל במסצוסט שרצה להיבחר שוב ה"סלמנדרה" צייר לפני החירות שלו את מפת אזורי ההצבעה ובכך ניטרל את השפעת מתנגדיו. כך גם האנגלים עשו כדי לנטרל את רוב הקתולים בצפון אירלנד).