עשרות אלפי ניתוחים להסרת משקפיים או לטיפול בעיניים מתבצעים מדי שנה באמצעות לייזר. שיעורי ההצלחה של המכונים המתמחים בניתוחי לייזר גבוהים במיוחד, אך תמיד קיים סיכוי מסוים לסיבוך רפואי. הסיכונים אותם נוטל המטופל בעת ניתוח עיניים בלייזר הם בעיקר זיהום, עיוות, יובש בעיניים, טשטוש, סינוור בראיית לילה ועוד. לעיתים הסיבוכים נחשבים תופעת לוואי רגילה של הטיפול, אך ישנם מקרים בהם רשלנות רפואית היא זו שיצרה אותם.
אי הסכמה מדעת מצד המטופל – עילה לרשלנות
תביעות רשלנות רפואית בניתוחי עיניים בלייזר מוגשות על בסיס מספר עילות מרכזיות. העילה הראשונה היא אי מתן הסכמה מדעת. על פי חוק זכויות החולה, רופא צריך לשתף את המטופל בכל הסיכונים, סיכויי ההצלחה והאלטרנטיבות להליך הרפואי. עליו להבהיר למטופל כיצד עומד להתבצע הטיפול ולקבל ממנו הסכמה מדעת. יתרה על כך, ההסכמה מדעת צריכה להינתן מספיק זמן מראש וזאת על מנת שהמטופל יחליט כיצד לפעול.
האם המטופל כשיר לביצוע ניתוח לייזר?
עילה נוספת לרשלנות בניתוחי עיניים בלייזר היא החלטה לא נכונה של הרופא לגבי ביצוע הניתוח. הרבים הסובלים מבעיות ראייה כלל אינם מתאימים לביצוע ניתוחי לייזר. תפקיד הרופא הוא לבצע בדיקה קפדנית ולשלול את קיומם של קריטריונים המצביעים נגד הניתוח, כגון אי יציבות המספר, קרנית דקה, יובש בעיניים וכדומה. בעזרת האבחון אמור הרופא לקבוע האם המטופל כשיר עבור ניתוח עיניים בלייזר והאם הניתוח אינו מסכן אותו יתר על המידה.
רשלנות במהלך הניתוח
גם רשלנות בביצוע הניתוח עצמו היא עילה לתביעה חמורה. במסגרת התביעה הזו צריך המטופל לטעון לחוסר מיומנות של המנתח ולהביא חוות דעת רפואית התומכת בכך. בית המשפט קובע האם חלה רשלנות רפואית באמצעות מבחן הרופא הסביר, הבודק האם כל רופא היה משתמש בטכניקות דומות. לרופאים המבצעים ניתוח עיניים בלייזר יש חובת זהירות אוטומטית כלפי המטופל. מבחינתם של הנפגעים, הוכחת קשר סיבתי ברור בין הנזק הפיזי או הנפשי לרשלנות מגדילה באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה של תביעת רשלנות רפואית לקבל את הפיצויים והסעדים הקבועים בחוק.
לקריאה נוספת:
ניתוחי הגדלת חזה ורשלנות רפואית