כשתלמידיו
של רבי עקיבא בקשו ממנו להגדיר את התורה במשפט אחד, הגה רבי עקיבא את המשפט
האלמותי "ואהבת לרעך כמוך". גם בכלכלה ישנו עקרון שמתמצת את העניין
המרכזי בניהול כלכלי של עסק והוא "שימושים שווה למקורות". העיקרון פשוט
מאוד ביסודו באומרו שלכל הוצאה וכל פעולה הונית (בעיקר משיכות בעלים), חייב להיות
מקור מימון. מקורות המימון הקונבנציונליים המקובלים, הינם הכנסות העסק, ובמקרים
רבים גם השימוש בהון בנקאי.
ההוצאות
של העסק, מסווגות לשתי קבוצות עיקריות:
1.
הוצאות ישירות- כגון קניות, כוח אדם
יצרני, אנרגיה וכד.. בלעדי הוצאות אלו לא ניתן ליצור מוצר שניתן למכור.
2.
הוצאות עקיפות- הוצאות הנהלה וכלליות
שאינן מיוחסות ישירות לייצור המוצר, כגון שכ"ד, משכורות הנהלה, וכד...
המבחן לסיווג הוצאה הינו האם קווי הייצור או המכירה
(תלוי בטיב העסק) אינם בפעולה, אילו הוצאות נצטרך להוציא בכל מקרה. ההוצאות
העקיפות, וגם כלל הפעולות ההוניות (החזר קרן הלוואות, ביצוע השקעות בעסק ומשיכות
הבעלים) במונחים תזרימים, הינם עיקר ההוצאות שמחייבות במרבית העסקים מציאת מקורות
מימון נוספים להכנסות העסק. לפני ייצור ההוצאה, כל בעל עסק חייב לבחון את חשיבותה
ומהם המקורות שאמורות לממנם
מקור מימון חיצוני לביצוע השקעה, יינתן בד"כ בצורת
הלוואה לתקופה בינונית וארוכה, ותפקידו לקדם את החברה ולגרום לה להגדיל הכנסותיה
בעתיד. שימוש במקור מימון חיצוני לצרכי הון חוזר, דהיינו בכדי למממן הוצאות שוטפות
של העסק, יינתן בד"כ ע"י הבנקים בצורת מסגרת עו"ש או במסגרת הלוואה
קצרת טווח, גלום בו סיכון פיננסי שלעיתים הינו הרסני. בחסות הבנקים, עסקים מגדילים
את התשלומים התזרימים הקבועים שלהם, כך שהתקבולים החודשיים, אינם משמשים רק לצורך
המסורתי שלהם והוא ליצור רווח או עודף תזרימי לשימוש הבעלים, אלא עיקר הרווחה
התזרימית תופנה לכיסוי אותם החזרי הלוואות. הגלגל איננו מסתיים בזאת, שכן לא לבעלי
העסק ולא לבנקים היכולת לסווג את השימושים הספציפיים למקורות ספציפיים, ולכן
בטעות, תינתן הלוואה נוספת לחברה, שגם אותה היא תצטרך להמשיך בעתיד ושוב הטעות
הראשונית תופסת תאוצה והופכת לכדור שלג.
ובכן, כיצד חברה יכולה להימלט מכדור השלג שמאיים על יציבותה
והמשך פעילותה. הפתרון טמון במילוי שלושת התנאים הבאים:
1.
נהלו תזרים מזומנים חזוי מדוקדק ופרטני, כך שתוכלו ליצור "נורות אזהרה"
לחוסרים במקורות המימון. הבנקים אינם
מגידי עתידות ואין ביכולתם לצפות את התזרים העתידי של החברה. אין להם גישה למקורות
ההכנסה או למערכת קבלת ההחלטות, ולכן יש לחברה יתרון משמעותי על הבנק. במידה ומזהים
צורך במימון בנקאי (כמובן לאחר שהשגתם צמצום משמעותי בהוצאות החברה ובמשיכות
הבעלים), הגשת בקשת אשראי מהבנק, עדיף תמיד כשמצבכם ביתרות הבנקאיות איננו רע.
2.
תתאימו את המשיכות של הבעלים ליכולות התזרימיות
של החברה.
יכולת החברה וההיפך. מרבית הבעיות התזרימיות של חברות מתחיל מצרכיו התזרימים
הפרטיים של הבעלים.
3.
כל הוצאה שאינה ישירה, תיבחן לפי מבחן
הצורך והיכולת-
מבחן הצורך הינו איכותי וייקבע ע"י מנהלי החברה ובהתאם לסדרי עדיפויות. מבחן
היכולת הינו שילוב של היכולות התזרימיות (בכפוף לתזרים המזומנים החזוי של החברה)
ומהי רמת ההכנסה הנדרשת לביצוע ההוצאה. לדוגמא, חברה שהרווח הגולמי שלה 50%, נדרשת
ל-2 ₪ הכנסה על כל 1 ₪ הוצאה עקיפה או פעילות הונית. יש המחמירים שטוענים שגם
במסגרת ההוצאות העקיפות ישנם הוצאות נחוצות יותר ונחוצות פחות, כך שאם לדוגמא חברה
שהרווח הגולמי שלה 50% וההוצאות העקיפות המחויבות במציאות הינם 25%, כל הוצאה
עקיפה או תנועת הון נוספת נדרשת ל-4 ₪ הכנסה על כל 1 ₪ הוצאה.
לסיכום,
השימוש בהון שאיננו נוצר ממהלך העסקים השוטף של החברה, איננו הון מובן מאליו ובדרך
כלל הינו מקור של פעילויות תזרימיות ארוכות טווח. תבחנו כל שימוש האם באמת הוא
דורש שימוש בהון זר, גם אם זה על חשבון הרווח הכלכלי שלכם בטווח הקצר.