אחד מעקרונות הרפורמה הוא עיקרון העידוד הכלכלי. עד היום לא הייתה כל חובה להתחשב בעלות הכלכלית לעסק ולענף כולו בעת שנותני האישור קבעו תנאים לרישיון לעסקים. משמעות השינוי היא כי משרדי הממשלה, מתוקף תפקידם כנותני אישור, יצטרכו לקיים הליך שקוף של קביעת תנאים חדשים לבעלי עסקים, בחינת עלותם ולדווח על כך לוועדה מייעצת.
אם עלות השינויים הנדרשים לענף כולו עולה על סכום של 200 מיליון שקל לשנה, יהיו הדרישות של נותן האישור נתונות לביקורת ולהמלצה של הוועדה המייעצת. נותן האישור אינו חייב לקיים את המלצות הוועדה, אך אם לא קיבל את ההמלצות חובה עליו לפרסם זאת באתר האינטרנט.
תיקון 34 כולל 4 אפיקי שינוי עיקריים:
- הסדרת הליך רישוי העסקים
- פיקוח ואכיפה
- תכנון ובניה ונגישות
- יצירת מסלולי רישוי דיפרנציאלים (=שונים)
הסדרת הליך הרישוי עבור עסקים טעוני רישוי
תהליך הרישוי כולל תתי תהליכים שונים: רישיון חדש, חידוש רישיון, היתר זמני, היתר מזורז ותצהיר, ביטול רישיון ועוד. כל תת-תהליך נבחן ושופר במטרה כוללת להשפיע על התהליך השלם. נבחנו ושונו: לוחות זמנים, תוקף רישיון, רישיון חדש או חידוש, סוג הפריט, נותני האישור בפריט ועוד.
העסקים הנדרשים ברישיון העסק מסווגים לפי 200 סוגים שונים הנקראים "פריטי רישוי" בצו רישוי עסקים. בתיקון 34 נעשו שינויים בצו: נמחקו פריטים כשהמשמעות היא ביטול של 16 סוגי עסקים מהצורך בקבלת רישיון עסק, כגון תחנת מוניות, התקנת אביזרים ברכב, הדברה תברואתית ועוד.
אוחדו סוגי עסקים דומים (חיסכון באגרות רישוי). בנוסף הוארכו משמעותית תקופות הרישוי ל-43 עסקים שונים.
תוקף רישיונות העסק לאחר תיקון 34
לכל סוג עסק מותאם רישיון הקצוב לתקופת זמן מקסימלית. למשל, עסק מסוג מחסן יוכל לקבל רישיון עסק לתקופה המקסימלית, קרי 15 שנה. לעומתו, עסק מסוג איטליז העוסק במכירת בשר, מוגבל לשנה בלבד. המשמעות הינה שבעל האיטליז יידרש לחדש את רישיונו כל שנה. הרציונל ברור- עסקים המשפיעים באופן ישיר על בריאות הציבור נדרשים בפיקוח צמוד והדוק יותר, ולכן יתבצעו להן ביקורות הנדרשות לחידוש הרישיונות אחת לשנה.
במטרה להקל על בעלי העסקים ולהפחית את נטל הרגולציה, בתיקון 34 לחוק רישוי עסקים הוארך תוקף רישיונות עסק רבים ונקבע כי לא יקבע תקופת תוקף לרישיון הקצרה מ-5 שנים, אלא מנימוקים מיוחדים. בנוסף, לעסקים במסלול רישיון בתצהיר לא תיקבע תקופת תוקף קצרה מ-10 שנים, אלא באישור ועדת הפנים של הכנסת.
למשל:
- רישיון עסק לדיסקוטק – הוארך משנה ל- 3 שנים
- רישיון עסק לפאב, בר, קייטרינג – הוארך משנה ל- 5 שנים
- רישיונות עסק לבריכת שחיה, ג'קוזי, פארק מים, מתקני שעשועים, לונה פארק – הוארכו מ- 3 שנים ל- 5 שנים
- רישיון עסק למסעדה, בית קפה, מזנון, גן אירועים, בית מלון – הוארך מ3 שנים ל- 10 שנים
- רישיונות העסק למכון יופי, מספרה – הוארכו מ- 5 שנים ל- 10 שנים
עוד נקבע כי כל החמרה בתקופת תוקף הרישיונות תהיה טעונה אישור בוועדת הפנים של הכנסת. שינויים שייחשבו כהחמרה הם: הוספת פריט רישוי / קיצור תקופת תוקף הרישיון / הוספת נותן אישור לפריט רישוי קיים / ביטול הליך רישוי מקוצר לסוג עסק / העברה להליך רגיל תוקף הרישיון.
מחיקת נותני אישור
עוד שינוי הוא מחיקת נותני אישור, לדוגמה:
- מחיקת משרד הבריאות כנותן אישור וכותב תנאים מ-21 סוגי עסקים, כגון: מעבדות, תחנת דלק, רחיצת רכב ועוד.
- מחיקת המשטרה כנותן אישור מהעסקים: בית מרקחת, הסעת נוסעים וכן מסעדות, בתי קפה ומזנונים עד לתפוסה של 200 איש ללא מכירת אלכוהול
- מחיקת משרד החקלאות כנותן אישור מהעסקים: אטליז ובית קירור למוצרים מן החי.
- מחיקת משרד העבודה ככותב תנאים מהעסקים: חשמלאות רכב ומרפדייה
- החלת "אישור כבאות על יסוד תצהיר" גם למרכולים עם טיפול במזון עד לשטח של 300 מ"ר
היתר זמני
עד היום היה ניתן לתת היתר זמני לתקופה מצטברת של שנה אחת בלבד. עם כניסת התיקון לתוקף יהיה ניתן להאריך את תקופת ההיתר הזמני בשנה נוספת אם רשות הרישוי מצאה נסיבות המצדיקות זאת. בסך הכול עד שנתיים.
אם נותן אישור לא הגיב לבקשה לרישיון בתוך אותן שנתיים שהעסק פעל בהיתר זמני יונפק לעסק רישיון רגיל בתום השנתיים.
רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני.
לאחר שנתיים ונותן האישור עדיין לא השיב לבקשה, רשות הרישוי תודיע על כך לנותן האישור 90 יום לפני תום השנתיים. בהיעדר תגובת נותן אישור: אם רשות הרישוי טרם החליטה האם לתת רישיון או לא, ייחשב העסק כאילו ניתן לו רישיון. מכל מקום היא מחויבת להנפיק לו רישיון בתוך 5 ימים.
פיקוח ואכיפה
אכיפה – הוספת כלי הרתעה וענישה לרשות הרישוי ולנותני האישור, כדי לאזן את כל אותן הקלות לבעלי העסקים שהרפורמה מאפשרת. הרפורמה מבוססת על מתן אמון ניכר בבעלי העסקים ונוספו כלי אכיפה למקרים שבעלי עסקים ינצלו את ההקלות כדי לא לעמוד בתנאים הנדרשים מהם.
המטרה היא יצירת מנגנון הרתעה שלפיו בעלי עסקים, שניתן בהם אמון ויכולים על פי הוראות החוק החדשות לקבל היתרים ורישיונות על פי תצהירים, ייזהרו מלתת תצהירים ומסמכים כוזבים. הענישה הוחמרה כולל רישום פלילי וקנסות גבוהים יותר מבעבר.
בעל עסק שיגיש מסמכים, תצהירים והצהרות כוזבים יעבור עבירה לפי חוק רישוי עסקים ועלול לפגוע באפשרותו לקבלת רישיונות במסלולים מזורזים בעתיד. נוסף על כך יש אפשרות ענישה באמצעות מאסר או קנס.
בעבר אמצעי האכיפה היו ביטול רישיון עסק, צו הפסקה וכתב אישום, ואלה הופעלו גם כנגד הפרות קלות כי לא היו אמצעים אחרים. במסגרת תיקון 34 נוספו כלי אכיפה שלא היו קיימים בעבר, המאפשרים טיפול בהפרות קלות והתייחסות להפרות מתמשכות: למשל, על הפרה ראשונה ניתן לתת לבעל העסק "דרישה לתיקון ליקויים", ואם ההפרה נמשכת ניתן לתת קנס או עיצום כספי, התלית רישיון ועוד. רק משאמצעי אכיפה אלו נכשלו ניתן לעבור לאמצעי אכיפה מרתיעים יותר: ביטול רישיון עסק וצווי הפסקה.
- תהליך ביקורת אחיד – הגדרת לוחות זמנים קצובים לטובת בעל העסק המעגנים את זכויותיו בתהליך זה לאורך הרפורמה שזור עיקרון בסיסי – "אי-מענה בזמן כמוהו כאישור".
עיקרון זה מתבטא גם בתהליך הפיקוח בשלב של ביקורת חוזרת שמתעכב ביותר מ-30 יום.
- ביטול רישיון עסק – תיקון 34 הביא לכך שגורמי סמכות נוספים יכולים להביא לביטול רישיון העסק ולהרחבת סמכותה של המשטרה, אך גם לאמצעים מקלים כדוגמת שימוע מקדים, התליית רישיון וחובת התייעצות. להרחבה על ביטול או אי חידוש רישיון עסק
- אחריות נושאי משרה- עד היום בכתבי אישום ברישוי עסקים ניתן היה להאשים את המנהלים הרשומים של חברה. על פי התיקון הנוכחי, מי שרשום כדירקטור לא יואשם אלא אם הוא מנהל פעיל בתאגיד, או אם הוא אחראי באופן ספציפי על התחום. בנוסף, נושא משרה יואשם בעבירה פחותה של היעדר פיקוח ולא בעבירה העיקרית, ככל שאינו נושא באחריות ישירה לעבירה. משמעות השינוי היא שינוי בהגדרת "נושא משרה", לא ניתן להטיל אחריות על מנהל רשום רק בשל עובדה זו.
- שינוי בצו הפסקת עבודה- עד היום לבית המשפט הייתה נתונה סמכות להורות על סגירת עסק רק לאחר שהוגש כתב אישום או בדרך של אישור צו הפסקה מנהלי שהוצא על ידי הרשות. בעקבות התיקון הנוכחי ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להורות על סגירת העסק, אפילו אם לא הוגש כתב אישום ואף אם לא ננקטו כל פעולות אכיפה אחרות.
תכנון ובניה: שינויים בעקבות תיקון 34
עד היום לשון החוק דרשה מהעסק, כתנאי למתן רישיון עסק, מילוי מלא של דיני דיני התכנון והבניה (תו"ב). בתיקון 34 השתנתה הדרישה והיא כיום מוגדרת כקיום תכליות דיני התו"ב.
בתחום דיני התכנון והבניה חל שינוי משמעותי המקל עם העסקים ומאפשר לתת רישיון עסק גם לעסק שאינו ממלא לחלוטין את דרישות חוק התכנון והבניה. התיקון לחוק מעניק שיקול דעת רחב למהנדס הוועדה ומדיניות הרשות המקומית למתן רישיון עסק גם לעסק שמפר את דיני התו"ב. התנאי- אם מהנדס הוועדה המקומית אישר שההפרה אינה מהווה פגיעה מהותית בתכליות דיני התו"ב.
מהי רשימת ההפרות המהותיות?
- מבנה שכולו ללא היתר / אישור איכלוס / תעודת גמר
- כנגד העסק עצמו מתנהלים הליכי אכיפה בתו"ב
- העסק מתנהל בניגוד לייעוד או לתוכנית, אלא אם כן יש בקשה לשימוש חורג
- בדיקת מידתיות ההפרות:
- התבצעו בעסק, לשם הפעלתו, עבודות בניה ללא היתר בשטח של יותר מ- 15% מהעסק.
- בבנין שבו נמצא העסק, יש עבודות בניה ללא היתר, בשטח של יותר מ- 30% (גם אם אינן קשורות לעסק)
- *כלל זה לא יחול אם העסק בנוי כדין והחריגות אינן בבעלות / בשליטת בעל העסק.
- בעסק נעשתה עבודה ללא היתר / שימוש בניגוד להיתר, מעל 5%, אבל עם השפעה מהותית על אופי המקרקעין + "מקרקעין מוגנים"= תשתית לאומית / סביבה חופית / קרקע חקלאית / גן לאומי / שמורת טבע / שצ"פ.
משמע, לעסקים שבהם הפרה כמפורטת מעלה, לא יינתן רישיון עסק. לכל השאר ניתן לתת רישיון עסק. מדובר על מהפכה בתחום, שכן כ- 29% מהעסקים שביקשו רישיון וסורבו, קיבלו סירוב בשל אי עמידה בחוקי התכנון והבניה. פעמים רבות מדובר על מבנים ישנים שתיקי הבנין שלהם אינם מסודרים דיים וחסרים מסמכים, או עסקים שנפגעו כי במבנה בהם הם מצויים ישנן חריגות בניה שכלל אינן קשורות לעסק.
אילו עוד שינויים ישנם בתחום התו"ב?
לא יידרש אישור הוועדה לתו"ב בחידוש רישיון עסק אם בעל העסק יצהיר שאין שינויים בעסק (מותנה בהתקנת תקנות).
מסלולי רישוי דיפרנציאליים
למרות שפריטי הרישוי שונים מאוד מבחינת מורכבות העסק וכוללים קיוסק ועד מפעל תעשייתי גדול, תהליך הרישוי ברוב המקרים זהה לחלוטין. היות והליך הרישוי ארוך ומורכב, בעלי עסקים רבים, חלקם קטנים ופשוטים, מתקשים לקבל רישיון עסק. כתוצאה מכך עסקים רבים נסגרים או אינם נפתחים מלכתחילה או פועלים ללא רישיון.
אין הצדקה להטיל על עסק קטן כגון רפדיה את אותו הנטל כמו על עסק גדול ומורכב. ישנו צורך ואולי אף הכרח ליצור אבחנה ברורה בין רמות מורכבות של עסקים שונים ולהתאים להם רישוי שונה.
ההקלה על העסקים הקטנים והבינוניים אמורה לשפר את יכולתם לקבל רישיון עסק בתהליך קצר ומהיר ותעודד פיתוח של עסקים קטנים ובינוניים התורמים לצמיחה במשק. זאת כמובן מבלי לפגוע במטרות חוק רישוי עסקים ובאינטרס הציבורי הגלום בהן.
אז איך עשו זאת במסגרת תיקון 34? יצרו הבדלה בין סוגי העסקים וחילקו אותם לארבע קבוצות. לכל אחת מארבעת הקבוצות ישנו מסלול רישוי שונה, כאשר הקל מבינהם הוא מסלול המבוסס על מתן תצהיר מבעל העסק על עמידתו בדרישות, וקבלת רישיון עסק על בסיס התצהיר בלבד.
ארבעת הקבוצות הן:
- בקשה לקבל רישיון עסק על יסוד תצהיר בלבד
- היתר מזורז א'- מסלול בלי תקופת בדיקה
- היתר מזורז ב'- מסלול עם תקופת בדיקה
- רישוי רגיל
יש לציין שהפעלת המסלולים בפועל מותנית בפרסום מפרטים אחידים. מפרט אחיד הוא רשימה מרוכזת של דרישות הרישוי מכל סוג עסק. עד כה פורסמו 25 מפרטים אחידים מתוך כ- 200 סוגי עסקים.
אנו הצוות הבכיר של משרד קלינגר סיענו בהליך ההפחתה של הנטל הרגולטורי על בעלי העסקים ונשמח לסייע לבעלי העסקים לקבל את רשיון העסק במהרה.