ניהול משברים בעתות האטה

שנת 2011 הינה שנה שתיזכר בהיסטוריה כשנה של אביב העמים האסלאמי, אך גם שנה המסמנת את תחילתו של התפוררות גוש האירו. רבות ניכתב וסוקר על המשבר הפיננסי שעוברת אירופה, שגוררת איתה את כלל כלכלות העולם, שאת סופה טרם ניתן לראות. מומחים טוענים שהשנים הקרובות יהיו קשים לא פחות ולכן כלל העולם נערך לתקופת שפל. מדינת ישראל הפגינה חוסן פיננסי אל מול התהליכים שקרו בשנת 2011. החוסן הפיננסי של מדינת ישראל, הינה תוצאה של משמעת תקציבית נוקשה, אם כי לא חברתית כלל, תוך הגדלת התל"ג והקטנת חובותיה,  אך ככל שהמשבר הכלכלי יימשך, גם מדינת ישראל תיגרר להאטה כלכלית, וכל המשק יכנס לתרדמת עד יחלוף זעם.

האטה כלכלית פרושה מיעוט עסקאות כלכליות, קושי בגיוס הון לבצוע השקעות והקטנת הוצאות. ראשונים לעשות הינם המשקיעים הפיננסים שעיקר פעילותם בשוק ההון, וכבר היום אנו עדים למחזורי פעילות נמוכים מאוד בבורסה של תל אביב. השניים לצמצם פעילות הינם הבנקים המסחריים (כבר היום מתמחרים הבנקים מחדש את הרביות על העו"ש ללקוחות המסומנים כמסוכנים) שהיקף ההלוואות הניתנות על ידם יורדות באופן משמעותי. הבאים בטור לצמצם פעילות הינם החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות, בעיקר חברות התלויות ביבוא או יצוא מוצרים, שפעילותם מוכוונת ע"י אסטרטגיה ברורה ותגובות ברורות בהתאם למצב המשק, ואחרונים להבין את גודל המשבר והקשיים אותם שוק במיתון מעמיד, הינם העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית.

על מנת להתכונן למשבר כלכלי כלל עולמי מתמשך, על חברות קטנות ובינוניות (אך גם משקי בית יוכלו להשתמש בטרמינולוגיה בכדי לכלכל צעדיהם בתבונה) לבצע הערכת מצב מחודשת ולבחון צעדיהם לנוכח המצב. מטרת כל חברה הינה לקבוע את גורלה בעצמה, ולא להיות תלויים בגורמים חיצוניים. תהליך זה נקרא "ניהול סיכונים בעידן של חוסר וודאות".

תחום ניהול הסיכונים הפך לתחום מומחיות בפני עצמו, ולמרות זאת, בכדי לעמוד על כלל הסיכונים הקיימים בארגון (או במשק בית) יש לקטלג את כלל הפעילות הארגונית לשתי קבוצות עיקריות:

1. הפעילות התפעולית
2. הפעילות ההונית

הפעילות התפעולית כוללת את כלל מקורות ההכנסה של הארגון, מה מידת הסיכון הקיים בהם ומה יכולת אותו מקור הכנסה, לעמוד בתנאי התשלום הקיימים כיום. כל חברה חייבת לבחון את מידת הסיכון בכל אחד מלקוחותיה ולסווגה בהתאם לחוסנה הפיננסי, לפי הפרמטרים המאפיינים את הענף בה היא פועלת. במידה והארגון נותן אשראי ללקוחותיו, עליו לנסות ולצמצמו ככל הניתן. מטבע הדברים, חברה שהכנסותיה נוצרים מכמות גדולה של לקוחות וממגוון משקי רחב, התלות ברמת הלקוח הבודד נמוך ופיזור הסיכונים הינו גדול ומטיב, במצב של אי וודאות. ארגונים שחווים הרעה במוסר התשלומים של לקוחותיהם, עקב ההאטה במשק, עליהם להיערך לשינוי בתנאי התשלום לספקיה, על מנת להקביל בין התקבולים הנובעים מפעילות השוטפת לתשלומים. במקביל לבחינת מקורות ההכנסה של הארגון, יש לבחון את מרכיבי ההוצאות ולבדוק היכן ניתן לקצץ, מבלי לפגוע ביכולת המכר של הארגון. כל תהליך של צמצום היקף ההוצאות, חייב להיעשות בדרוג ובתקופת המתקבלת על הדעת, תוך שתוף כלל הגורמים בארגון בתהליכים המבוצעים.

הפעילות ההונית כוללת בתוכה את ההשקעות שמבצע הארגון, ואת מקורות ההון, למימון פעילות זו. הכלל אומר שתהליכים בעלי אופי השקעתי שעדיין בחיתוליו יוקפאו ובמקביל על הארגון לפעול להקטנת הוצאות המימון הנובעים ממימון פעילות זו ובהקטנת סכום ההחזר החודשי של הלוואות החברה, בדרך של פריסה מחודשת לטווח ארוך יותר.

לסיכום, ככל שהארגון ישכיל ויבצע התאמות מושכלות בזמן אמת, כך יטיב לצלוח משברים פיננסים. תיוועצו עם גורמים בסביבתכם, כמו מנהל הבנק שלכם, רואה החשבון או כל אדם שאת דעתו אתם מעריכים, בכדי לצמצם את מרווח הטעויות שניתן לבצע בעת הערכת סיכונים מחודשת בארגונכם.