היום עולם החינוך וההורים יודעים על מספר לקויות למידה שמציקות לתלמידים ומונעות מהם מלהגיע להישגים טובים ולמצות את הפוטנציאל שלהם במקצועות השונים. קושי הלמידה הנפוץ ביותר הינו קושי קריאה, הידוע בשמו – דיסלקציה. זהו קושי מתסכל במיוחד; הסובלים ממנו מרגישים כי לקרוא זוהי מטלה קשה במיוחד עבורם, ויש כאלו שלא יכולים לקרוא בכלל שזהו המצב החמור ביותר של דיסלקציה. הבעיה היום מוכרת היטב.
ילדים ומבוגרים הסובלים מדיסלקציה כבר לא נחשבים לאנשים נטולי יכולת ואפילו ההיפך – יש הטוענים כי דיסלקציה היא נחלתם של רבים מגאוני דורנו.
התסמינים של דיסלקציה
מי שלא סובל מדיסלקציה לא מבין אולי כמה מתסכלת התופעה. אז מה למעשה מה חווה מי שסובל מדיסלקציה? ובכן ישנן כל מיני תופעות שאיתם מתמודדים ילדים או מבוגרים הסובלים מהפרעת קריאה. בין הבולטות שבהן אפשר למנות:
? קושי במעקב רציף אחרי הטקסט הכתוב, דילוג על מילים או על שורות שלמות בלי לשים לב.
? קושי רב בלמידה של אותיות האלף-בית ושימוש נכון בהם, החלפה בין אותיות בכתיבה.
? קושי בהתמקדות בטקסט, תחושה כי שורות, מילים ואותיות מרצדות על הדף וזזות מהמקום.
? קריאה איטית מאוד, לפעמים צורך לקרוא שוב ושוב את אותו קטע כדי להבין מה תוכנו.
האם אפשר לטפל בדיסלקציה?
ובכן יש דרכים להתמודד עם דיסלקציה ולחיות איתה "בטוב" אך לא ניתן להעלימה לחלוטין ו'לרפאה'. יש היום מתודה שנקראת "הוראה מתקנת" שזה בעצם לימוד מחדש של קריאה והתמודדות עם כתיבה. באמצעות תרגול של כל מיני טכניקות שמטרתן לשפר באופן פרטני את מיומנות הקריאה והכתיבה אצל הלוקים בדיסלקציה, לאט לאט מעלים את רמת היכולת ומצמצמים את ההשפעה המשתקת שיש לה. וכמו בכל טיפול מול ליקויי למידה שונים, עצם האבחון ונתינת תשומת לב ואמצעים מקלים כבר בעלי משקל חשוב.
התוצאה היא לרוב הפחתת הלחץ הנפשי הנגרם מהליקויים וכתוצאה מכך הבאה לשיפור חשוב באיכות חייו של מי שסובל מהם. על כן הדבר הכי חשוב הוא לא לעבור הלאה לסדר היום אם מזהים אפילו קצה של בעיה. עדיף לעשות אבחון ולטעות מאשר להתעלם מדיסלקציה, ולאפשר לה להמשיך לפגוע ולייאש.