דיסגרפיה היא כינוי לקבוצה של הפרעות התפתחותיות קוגניטיביות המתבטאות בכתיבה לקויה. הפרעות אלה מקוטלגות כחלק מהגדרות הקשורות ללקויות למידה.
פעולת הכתיבה כרוכה בתהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים. פגיעות שונות בתהליך זה מולידות תופעות שונות של דיסגרפיה. המופע הספציפי של הדיסגרפיה נקבע על ידי השלב המסוים בתהליך זה אשר בו חלה הפגיעה. הדיסגרפיה מתבטאת בכתב יד קשה לקריאה, בקושי ובמאמץ רב הדרוש לכתיבה ובריבוי שגיאות כתיב.
דיסגרפיה יכולה להיגרם כתוצאה מליקוי קוגניטיבי או נוירו-מוטורי, ויכולה להיות מולדת או נרכשת.
ניתן לחלק את הדיסגרפיה לשני סוגים עיקריים: דיסגרפיות מרכזיות ודיסגרפיות פריפריאליות. סוגים אלה ניתן לחלק לתת סוגים, כאשר לכל תת-סוג תסמינים משלו. איטיות וצורך בריכוז רב לשם כתיבה הם תסמינים משותפים כמעט לכל סוגי הדיסגרפיה.
הטיפול בתסמינים משותפים בא לידי ביטוי ב:
- מלחמה בסטיגמה לפיה שגיאות כתיב בשל הדיסגרפיה מעידות על חינוך רע או על טיפשות ולא עוד ביטוי של לקויות למידה.
- מציאת פתרונות טכנולוגיים לכתיבה בסביבות בהן קשה להתרכז כמו למשל – אטמי אוזניים.
- התאמה ללקות בתחום הנהלים במסגרות מסוימות.
- אי הורדה של ציונים במבחן על שגיאות כתיב או שכתוב מבחנים.
- תוספות זמן בבחינות.
דיסגרפיות מרכזיות
מקורן בפגיעה באחד השלבים המרכזיים של התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה - סמנטיקה, לקסיקון או ממיר פונמי-גרפמי. ישנם שלושה סוגים של דיסגרפיות מרכזיות:
דיסגרפיית שטח:
פגיעה במסלול הלקסיקלי. מסלול בו נעשית המרת קלט שמעתי לפלט כתוב ואף פיצוי ספונטני בו נעשה שימוש במסלול הסב-לקסיקלי(המרה מצליל לאות) לכתיבה, דרך המרה פונמית-גרפמית (מהשמע לכתוב).
דיסגרפיה פונולוגית
קיים קושי רק בכתיבה של מילים שאין להן ייצוג בלקסיקון. הכוונה למילים חדשות או מילות תפל (אלו שלא קיימות בשפה מסוימת) בעוד הכתיבה של מילים מוכרות נשארת תקינה.
דיסגרפיית עומק
מתבטאת בהחלפות סמנטיות (למשל: כתיבת "תפוח" במקום "אשכולית") ולקסיקליות, חוסר יכולת לכתוב מילות תפל וקשיים באיות של מילים מופשטות ומילות תפקוד.
דיסגרפיות פריפריאליות
מקורן בפגיעה בשלבים הפריפריאליים של התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה. גם לדיסגרפיה זו 3 סוגים:
דיסגרפיית באפר גרפמי
בה ליקויים באיות של מילים בכל אופני הפלט השונים וללא קשר לאופני הקלט. טעויות יימצאו במידה דומה במילים קיימות ובמילות הטעויות המאפיינות דיסגרפיית באפר הן החלפות ("ירשה"-"יחשה"), השמטות ("ספרות"-"ספות"), הוספות ("קטר"-"קטלר"; "מתיק" במקום "מעתיק") ושיכולים של אותיות ("הוגה עדות" במקום "הוגה דעות") בכל אופני האיות והקלט השונים.
דיסגרפיית נגלקט
חוסר יכולת להתייחס לאותיות שנמצאות באחד מהצדדים של המילה, בדרך כלל בצד השמאלי. הזנחה של הצד הפגוע, שמתבטאת בהוספות, השמטות או החלפות של אותיות באחד מצידי המילה.
דיסגרפיה ברמת האלוגרף
טעויות בבחירת האותיות ובעיצובן (כתב יד קשה לקריאה). בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית שבה נקבעת זהות האות המתאימה וצורתה הספציפית