גורמי התופעות
לקויות למידה הינן הפרעות עצביות-התפתחותיות מולדות, אשר פוגעות משמעותית בתפקודי הלמידה הבסיסיים כגון קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ומונעות מהלוקה בהן לרכוש מיומנויות וידע כפי שמצופה מאנשים בני גילו, רמת משכלו והשכלתו.
בעבר נהגו אנשי מקצוע לסווג את בעלי הדיסלקציה, דיסגרפיה והדיסקלקוליה בלבד בקטגוריית לקויות זו. אך כיום ישנה מגמה של שינוי בקרב אנשי המקצוע, והרחבת ההכללה גם למיומנויות הנוגעות להמשגה, הקשבה ודיבור, כגון לקות שפתית, הפרעת קשב וריכוז, לקות למידה בלתי מילולית וכדומה.
כל אלה נובעים מגורמים נוירולוגים, ואינם ניתנים לריפוי. הם מתלווים אל האדם לכל אורך חייו. הלקויות הללו עשויות להמשיך ולפגוע באדם גם בבגרותו, והשלכותיהן עלולות לבוא לידי ביטוי במכלול רחב של תפקודים. ועם זאת, טיפול מותאם ונכון יסייע בהתמודדות יעילה יותר עם המכשולים שמציבה הלקות, עד למיצוי הפוטנציאל האישי באופן מיטבי.
ההיבט הקוגניטיבי
לקות למידה אינה כרוכה, כאמור, במנת משכלו של האדם. לפיכך, הלוקה בה עשוי להיות בעל מנת משכל גבוהה מהממוצע, בטווח הממוצע או נמוך ביחס לכלל האוכלוסייה. אולם הקשיים הנובעים ישירות מן הלקות עשויים להתבטא במיומנויות הלמידה הבסיסיות, כשהדבר מוביל לפגיעה בהישגים האקדמיים.
מעבר להשלכות הישירות, נגררות בעטיין בדרך כלל גם תופעות קוגניטיביות משניות, הנובעות מהקשיים הראשוניים. ישנו מגוון רחב של תסמינים, כגון קשיי קשב וריכוז, קשיי שיום בחלקי דיבור מופשטים, קשיי התמצאות בזמן ובמרחב, וכן קשיים שונים בזיכרון לסוגיו, בחשיבה, באסטרטגיות למידה, בתפיסה השמיעתית והחזותית וכיוצא באלה.
אנשי מקצוע מסווגים, אם כן, את הקשיים לשתי קטגוריות. האחת כוללת את הקשיים אשר נובעים ישירות מהלקות, והאחרת - את הקשיים המשניים. המשמעות היא שטיפול עשוי להוביל לשיפור היכולות הבסיסיות הנוגעות לקשיים הראשוניים ברמה מסוימת בלבד, בעוד שהקשיים הנלווים, הרגשיים, החברתיים וההתנהגותיים, ניתנים לטיפול באופן יעיל ומוכח.
לקויות למידה - אספקטים רגשיים והתנהגותיים
אפקט נוסף של הקשיים הראשוניים יוצר ביטוי משני בתחום הרגשי. זהו תוצר של תגובות מהסביבה, שהיא לרוב עוינת, בלתי סובלנית, נטולת אמפתיה ובלתי סלחנית כלפי לקויי הלמידה, כמו גם מהבלבול והתסכול שחווה בעל הלקות, שכן מקור הבעיה אינו גלוי לעין, התסמינים נחשפים רק במצבים ספציפיים, בעוד שבסיטואציות אחרות תפקודו של בעל הלקות עשוי להיות על פי הנורמה, ולעתים אף מעליה.
הפערים בין ציפיות החברה מבני גילו של בעל הלקות, לבין ההתנהגויות והמסוגלויות שלו, יוצרים תחושה של כישלונות מצטברים ויוצרים מטען רגשי כבד בקרב. מטען זה עלול להוביל להחמרת הקשיים הראשוניים, להרחבת המעגל השני, ולפגיעה בערך ובדימוי העצמי שלו.
זהו למעשה מעין מצב של יחסי גומלין בין הקוגניציה והרגש, כאשר פגיעה בתחום אחד נותן את אותותיו ומשפיע על התפקוד בתחומים האחרים. בעיות בתחום ההתנהגות לרוב אינן תוצר ישיר של לקויות הלמידה, אלא מהוות ביטוי לדרך התמודדות בלתי אפקטיבית עם הקשיים והמטענים השליליים שהצטברו. תחושת חוסר האונים ומפח נפש עלולים להוביל לדפוסי חשיבה והתנהגות שליליים, לרבות דחיינות, תוקפנות, התנהגות אנטי חברתית וכדומה.