מובן לכולנו שאורח חיים בריא, הוא גם פועל יוצא של תזונה נכונה ותזונה נכונה היא תזונה מאוזנת שמכילה את הכמויות הנדרשות לנו של השומן האיכותי, החיוני לבריאות טובה, בין שאר הדברים. אב המזון הקרוי שומנים, מאגד בתוכו למעשה כמה קבוצות של שומנים, שיש לראות אותן כשונות מהותית מבחינת ההשפעתן על התפקוד של מערכות הגוף השונות. תרומתה החיונית לבריאותנו של קבוצת חומצות השומן החד-בלתי רוויים, הם השומנים הטובים ואיכויים, מצד אחד של הסקאלה ונזק לגופנו ובריאות של שומן צמחי רווי ומוקשה (שומן טראנס), מהצד השני.
· טיפ - השומנים "הטובים" משמשים בתפקודי הגוף השונים ומגבירים
בין היתר גם את היעילות של חילוף החומרים.
מכאן שלא רק שצריכת שומן חד בלתי רווי במידה אינה משמינה, אלא ההיפך, היא מגבירה את יעילות המטבוליזם (קצב שריפת הקלוריות) של הגוף.
בנוסף, השומנים משמשים גם כ"מחסן האנרגיה" של הגוף וההגנה שלו בפני "תקופות החסר במזון" שהיו חלק מחיי האדם לאורך מרבית התפתחותנו כמין. הגוף אינו מותאם לאגירת פחמימות, מעבר לכמות קטנה לשימוש לטווח קצר וכשאלו מצויות בעודף, מעבר לצרכי האנרגיה המידיים שלנו, הן תעבורנה טרנספורמציה לשומן. הכמות הקטנה של הפחמימות הזמינה בשרירים ובכבד, משולה ל"מיכל דלק קטנטן" לנסיעה קצרה אחת בלבד ואילו "מיכל הדלק הגדול" לנסיעות ארוכות, הוא השומן.
רקמת השומן בעולם החי, היא "המזווה" של הגוף ומזון הנאכל "בתקופות השפע" ואינו משמש לצרכי הגוף היום-יומיים, מאוחסן כרקמת שומן "במזווה". רוב המינים בטבע החיים בצמוד למחזורי השפע והמחסור הם בעלי "מנגנון שימור לשעת צרה" דומה. מנגנון זה חסר "מתג כיבוי" והוא ימשיך לאגור שומן כל עוד "ההכנסה הקלורית" תהיה גדולה מההוצאה שלה.
עם זאת, גם כאן, כמו בשאר הדברים הטובים בחיים, לא כדאי להגזים ולדחוף את עצמנו לעבר אחוזי שומן גוף נמוכים בקיצוניות . רזרבה קטנה בהחלט רצויה ואף חיונית, למשל לשעת מחלה או כהגנה מחורף קר ובכלל, אחוזי שומן נמוכים מידי, הם הליכה על חבל דק, משום שלשומן יש תפקידי מפתח בגוף ואת הרקמה החיונית המינימאלית הזו, אין אנו רוצים לסכן. השומן משתתף בהרבה מתהליכי הגוף והוא מדפן ומגן על תאים ועל איברים חיוניים וגם בונה את מערכת העצבים ואת המוח.
מאידך, מעבר לכמות הנחוצה לבריאות תקינה, השומן מתחיל להעיק על הגוף ופוגע בכל תפקודיו. השמנת יתר היא מחלה מודרנית, תוצאה של אורח החיים ההולך ומתרחק מדרך הטבע,הפוגעת בכל איברי הגוף.
כשמנגנון הרעב קשור לצרכים הפיסיים של הגוף והאדם קשוב לגופו ולמסריו ומגיב בהתאמה אליהם, הסיכוי להשמנה קיצונית נמוך ביותר. המחלה היא פועל יוצא של "ניתוק הקשר" עם הגוף, של מחסור לא טבעי בפעילות גופנית ושל אכילה מתוך צרכים רגשיים.
לשימושנו הפרקטי, ניתן לחלק את השומנים לשלוש קבוצות עיקריות: הטוב הניטראלי והרע.
השומן הטוב – "שומן חד- בלתי רווי"- הוא שומן חיוני והוא בונה את הגוף ומתחזק אותו גם יחד.
אין אנו זקוקים לכמויות גדולות ממנו וצריכה מופרזת תיאגר גם היא "במחסנים". צריכה במידה של "שומן איכות" זה לא רק שאינה משמינה , אלא להפך, שומן זה מאיץ את "חילוף החומרים"!
המקורות העיקריים לשומן זה הם: שמן זית, שמן דגים, אבוקדו, שומשום/טחינה, אגוזים, שקדים וזרעים.
חשוב לצרוך אחד או יותר ממזונות אלה בכל יום בכמות של: כפית-שתיים שמן, כף-שתיים של טחינה, חצי אבוקדו, חופן אגוזים או שקדים וכדומה. אלה כמויות מינימום ואדם בעל הוצאה קלוריות גבוהה לא יינזק מצריכה גבוהה מעט יותר מאלו.
השומנים החד- בלתי רוויים הם מקבוצות ה"אומגה 9" (שמן זית לדוגמא), המצוי ברוב המקרים בתפריט הים תיכוני במידה מספקת ומקבוצת ה"אומגה 3" (שמן דגים בעיקר), החסר ברוב המקרים בתפריט.
הדגים העשירים ביותר ב"אומגה 3" הם דגי מים עמוקים כמו: הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים ואנשובי.
צריכה של שתיים-שלוש מנות שבועיות מדגים אלה, תענה על הצורך. המקור הצמחי הטוב העשיר ב"אומגה 3" הוא זרעי פשתן.
למרות ויכוחים בתוך הקהילה המדעית לגבי אמינות המחקרים הרבים שמוכיחים את מכלול "יכולות הפלא" של חומצות השומן מסוג "אומגה 3", הרי שביחס לתרומה שלהם להורדת ה"טריגליצרידים בדם" וההשפעה המונעת לגבי מחלות על בסיס דלקתי כמו: טרשת עורקים והתפתחות מחלות כלי דם ולב שבעקבותיה, דלקת מפרקים, סוגי סרטן ועוד, הממצאים הם חד משמעיים.
- טיפ– צריכה של שמן דגים - אומגה 3,עוזרת במניעה של מחלות רבות,
משפרת את "חילוף החומרים", מחזקת תפקודים קוגניטיביים ואת מצב הרוח.
שומן ניטראלי – זהו שומן מן החי ושומן צמחי שאינם מקבוצת העילית הראשונה אך עדיין מגיעים לצלחת במצבם הטבעי ללא עיבוד תעשייתי. הם נצרכים כ"עסקת חבילה", יחד עם המזון שאנו אוכלים.
"שומן רב- בלתי רווי" כשומן מקבוצת ה"אומגה 6" ושומן מן החי, גם הוא נדרש לגוף אך קיים בשפע במזוננו ונדירים מקרי החסר שלו (ההיפך, הוא נצרך ברוב המקרים בעודף גדול), כך ששומן זה כדאי להגביל בכמות ולצרוך במידה.
מומלץ להעדיף במרבית המקרים: בשר רזה ודל שומן ומוצרי חלב עד 3% שומן (שזהו האחוז הטבעי של החלב) ולהמעיט בבשרים שמנים ובמוצרי חלב עתירי שומן.
כדאי לציין שהשומן הוא אחד מאבות המזון החשובים ובעולם החי ובטבע הוא "מזון מלכים". השומן הוא העשיר ביותר בכמות הקלוריות לכל גרם מזון, מכל "אבות המזון" ומכאן נטייתנו הטבעית להמשך למזונות שומניים על מנת לספק את "צורך האגירה האבולוציוני".
- טיפ - אין כאן המלצה לסגפנות או לכל דרך חיים קיצונית אחרת, הנבדלת לחלוטין
מהדרך הטבעית לבני האדם - הכול עניין של מידה.
השומן הרע – הוא "השומן הרווי" שעבר מניפולציה תעשייתית, על מנת "לשפר" מוצרים ובמקביל את הרווחים של היצרנים. השומן הצמחי הנוזלי נהפך בייצור לשומן מוצק, הידוע בשם "שומן טרנס" והוא חייב להופיע על פי החוק על אריזת המוצר כ"שומן רווי" "שמנים מוקשים".
עדיף להתייחס לשומן זה כמזיק ואף רעיל, מעבר לכמות מזערית מסוימת ולהגביל את צריכתו למינימום אפשרי. בנוסף, רצוי לצמצם את הטיגון בשמן עמוק וכן להימנע לגמרי משמן שרוף.
- טיפ – כל מוצר מעובד המכיל שומן צמחי והינו מוצק, אינו מטיב עם בריאותנו.
שומן צמחי מצוי בטבע רק במזון חי או לכשעצמו במצב צבירה נוזלי.
כמי ששואפים לאורח חיים בריא, יש חשיבות עליונה לשינוי הגישה הרואה בכל קבוצת השומנים כאותו אב מזון ושמתייחסת לכל שומן כמזון מיתר שכדאי לצמצם את צריכתו. גישה כזו היא התייחסות נכונה לגבי השומן המזיק ומפספסת לגמרי את התרומה החשובה והחיונית של השומנים האיכותיים, הטובים לתפקודנו התקין ולבריאות מיטבית.