במקרים רבים פניה לעורך דין היא צעד לא פשוט, אשר מגיע בעקבות אירוע בלתי נעים שהתרחש, או שנכפה עלינו עקב נסיבות החיים. עם זאת, לעיתים קרובות נדרש גורם מקצועי בעל ידע משפטי בצמתים החשובים ביותר בחייו של אדם, כגון גירושין, מותו של אדם קרוב, סכסוך כלכלי-עסקי או הסתבכות בפלילים או בחקירה משטרתית. מיותר לציין שלרוב מדובר בנושאים שאין ברצוננו לפרסם ברבים, אלא לשמור עליהם חסויים. מאמר זה יעסוק בביאור המושג "חיסיון עורך דין – לקוח" וחשיבות השמירה עליו.
בבואנו לבחור עורך דין שייצג אותנו בבית המשפט או בהליך המשפטי, אחד הדברים החשובים ביותר שיש לתת עליהם את הדעת הוא האמון שניתן לתת בעורך הדין והדיסקרטיות שנזכה לה במהלך טיפולו בנו. במקרים רבים, במיוחד כאשר אין אנו מכירים את עורך הדין ונפגשים אתו לראשונה במשרדו, אנו סומכים על הרושם הראשוני ומכלול החוויה שאנו מקבלים מהפגישה עימו. לרוב, הרושם שיצטייר יוכיח את עצמו כנכון לאורך הדרך אך לעיתים רחוקות, עלול עורך הדין להפר את האמון שאנו רוחשים לו ולגרום לנו לנזק משפטי, כלכלי ונפשי. מה באפשרותנו לעשות במקרים כאלה?
עו"ד אודליה אלטמן מבהירה כי מלבד רצונו הטוב, לעורך הדין שאנו שוכרים קיימת חובה משפטית לשמור על מידע שאנו מוסרים לו בסוד ולא לגלותו לאיש ללא רשותנו המפורשת. חובה זאת בחוק נקראת "חיסיון עורך דין לקוח וחובת הסודיות". החוק קובע כי כל עורך דין המייצג לקוח חייב לשמור בסוד מידע שהגיע אליו מהלקוח או ממישהו מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו. מדובר בחובה ייחודית למקצועות בודדים וניתן למצוא אותה במקצועות טיפוליים נוספים כגון רופא, פסיכולוג, כהן דת וכו'. גם בין המקצועות האלה, מעמדו של עורך הדין ייחודי בכך שהחיסיון הוא מוחלט. מטרתו של עיקרון זה הוא להבטיח כי הלקוח יזכה לייצוג ראוי וכי תתקיים תקשורת חופשית בינו ובין עורך דינו. מבלי לדעת את האמת ואת כל האמת, לא יוכל עוה"ד לסייע ללקוחו ולייעץ לו ביעילות.
בנוסף לאיסור על מסירת המידע לצד שלישי, על עורך הדין לעשות מאמץ רב ככל יכולתו להגן על המידע שנמסר לו על ידי הלקוח. הכוונה היא לשימוש בכלים שמטרתם אבטחת מידע כגון הצפנת תשדורת אלקטרונית (שיחות טלפון, תכתובות דוא"ל, הקלטות וכו') וכן השמדת מסמכים הכוללים מידע שיש לשמור בסוד.
שאלה: האם עורך הדין חייב לשמור על סודיות הלקוח בכל מקרה?
תשובת אודליה אלטמן: לכלל השמירה על חיסיון הלקוח יש מספר סייגים. סייג אחד הוא במידה והלקוח הסכים בצורה מפורשת שהמידע שנמסר אינו סודי, למשל ע"י שיתוף אנשים נוספים מצידו בפגישה עם עוה"ד. במקרה זה, אין מניעה בפני עורך הדין להעביר מידע זה הלאה. סייג נוסף הוא במידה והלקוח מגלה לעורך הדין על כוונה לבצע עבירה בעתיד. מטרת החריג היא לאפשר מניעה של ביצוע העבירה. סייג נוסף לחובת הסודיות הוא במקרה שעורך הדין תובע את הלקוח בגין שכר טרחה אשר הוא זכאי לו בעקבות שירותים אשר ניתנו ללקוח, ולא שולם.
שאלה: האם רק דברים שנאמרים בעל-פה זכאים לחיסיון עורך דין - לקוח?
תשובה: אלטמן מבהירה כי לא רק דברים שנאמרו בעל-פה לעוה"ד נהנים מן החיסיון. מלבד דברים שנאמרים בע"פ, החיסיון מתייחס גם לכל מסמך או מידע אשר נמצאים אצל עורך הדין ונמסרו לו על ידי הלקוח. גם מידע שתועד על ידי עורך הדין חוסה תחת החיסיון המצוינת בחוק. רשויות החוק אינן רשאיות לתפוס כל מידע אשר נמצא אצל עורך הדין ואשר יש לו קשר ענייני לשירות המקצועי שהעניק ללקוח. גם מסמכים אשר נמצאים ברשות הלקוח נהנים מחיסיון זה.
שאלה: ומה בנוגע לתכתובות אלקטרוניות?
תשובה: בית המשפט המחוזי קבע כי מסמכים אלקטרונים כדוגמת תכתובת דוא"ל או קבצי טקסט זכאים להגנה תחת חיסיון עורך דין-לקוח רק במידה והם נמצאים על מחשבו של עורך הדין. מסמכים אשר נמצאים על מחשבו של הלקוח אינם נהנים מחיסיון זה ויכולים לשמש כחומר ראיות במשפט ובחקירה, במידה ונתפסו ע"י הרשויות.
שאלה: האם עורך הדין שלי יכול להקליט אותי?
תשובה: אודליה אלטמן מסבירה כי על פי החוק למניעת האזנת סתר, אדם רשאי להקליט שיחה בה הוא נוטל חלק. לכן מבחינה חוקית, עורך דין רשאי להקליט שיחה עם לקוחו. למרות זאת, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסרים על עורך דין להקליט שיחה עם לקוח או עם עמית למקצוע וביצוע פעולה שכזאת מהווה עבירה משמעתית.
שאלה: שמתי לב שגם המתמחה במשרד עורכי הדין מטפלת בתיק שלי ויודעת את פרטיו. כיצד יהיה המידע שלי מוגן כאשר הוא מגיע לידיעת מי שאינו עו"ד בעצמו?
תשובה: חיסיון עורך דין-לקוח מתייחס לא רק לעורך הדין עצמו, אלא גם לכל אדם אחר אשר מועסק במשרדו של עוה"ד בשירות הלקוח. כלומר, אסור למשטרה או לכל רשות אכיפה אחרת לחקור עורך דין או כל אדם מטעמו בנוגע לחומרים אשר הלקוח מסר תחת חיסיון עורך דין-לקוח ובכלל זה שותפים במשרד עורכי הדין, מזכירות, סטאז'רים, עוזרים משפטיים וכו'.
שאלה: חברי ואני מיוצגים על ידי אותו עורך הדין מול צד שלישי. האם עורך הדין יכול למסור לחברי מידע שנאמר לו תחת חיסיון?
תשובה: במידה ושני הצדדים מיוצגים על ידי אותו עורך דין כנגד צד שלישי, החיסיון חל רק בנוגע לצד השלישי, ולא בין שני הצדדים הראשונים לבין עצמם. במידה והתגלע סכסוך בין אותם שני צדדים שפנו לעו"ד יחדיו, אזי באפשרות כל אחד מהם להזמין את עורך הדין להעיד במשפט, ובמקרה זה החיסיון לא יחול. כחריג לכך - כידוע, רבים מקרב עורכי הדין, כדוגמת הכותבת- אודליה אלטמן, עוסקים גם בגישור. הליכי הגישור הינם חסויים, ואף בהליך המתנהל בין שני צדדים שפנו יחד לגישור, זה נגד זה, אין להזמין לעדות את המגשר.
שאלה: עורך הדין שייצג אותי חדל לעסוק במקצוע עריכת הדין. האם הפרטים שנמסרו לו עדיין מוגנים במסגרת החיסיון?
תשובה: כן. חיסיון עורך דין לקוח מגן על כל מידע אשר נמסר לעורך הדין במסגרת ייעוץ ללקוח גם במידה וחדל לעסוק במקצוע עריכת הדין, לרבות בעת שפרש לגמלאות.
שאלה: מה באפשרותי לעשות במידה ועורך הדין אשר יצג אותי הפר את החיסיון?
תשובה: במקרה של הפרת החיסיון הקבוע בחוק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. דרכי הפעולה האפשריות הן העמדה לדין משמעתי של עורך הדין המפר, תביעת נזיקין נגדו מצד הלקוח, העמדה לדין פלילי, פסילת הראיות שהושגו בדרך זאת ועוד.
בשנים האחרונות מנסות רשויות אכיפת החוק למצוא דרכים לעקוף את חוק החיסיון. העמדה הערכית אשר עומדת מאחורי עקרון החיסיון היא שלהליך המשפטי התקין קיימת חשיבות רבה יותר מאשר לערך של הוצאת האמת אל האור. זאת גם הסיבה שבמקרים רבים פוסל בית המשפט ראיות אשר הושגו בצורה לא תקינה. החיסיון הוא בסיס ההליך ההוגן אשר מהווה בתורו ערובה חיונית ומרכזית לשמירה על מהלכה התקין של החקירה ועל אמינות תוצאותיה.
שאלה: באילו מקרים יכול בית המשפט להסיר את חיסיון עורך הדין - לקוח?
תשובה: בנוסף למקרים שצוינו בשאלות קודמות, אלטמן מסבירה כי בסמכות בית המשפט להסיר את חיסיון עורך הדין-לקוח במקרה שעורך הדין הינו שותף לתוכנית עבריינית של הלקוח (בהתאם לקריטריונים מסוימים). לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בת"א החלטה בנוגע לסף הראייתי הנדרש על מנת שניתן יהיה לקבוע כי עורך דין אכן היה שותף לתוכנית עבריינית של לקוח. במסגרת משפטו של השר ליברמן, המשטרה החרימה מסמכים אשר מאוחר יותר טען עורך הדין לגביהם שקיים ביחס אליהם חיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט בחן את המסמכים וקבע כי קיים חשד לכאורה שעורך הדין אשר פועל בשירותו של השר הנחקר חשוד בסיוע או קידום המעשים הפליליים בהם נחשד השר ליברמן. עורך הדין ערער על ההחלטה ואליו הצטרפה לשכת עורכי הדין בשאלת הרף הראייתי הנדרש לקביעה כזו. עמדתה של הלשכה הייתה שדרושות ראיות עצמאיות אשר יכולות להוכיח את מעורבותו של עורך הדין בתוכנית העבריינית וכן נחוץ לבצע עימות של עורך הדין עם ראיות אלה, על מנת לאפשר לו להגיב עליהן. בית המשפט קיבל את עמדתה של לשכת עורכי הדין וקבע כי ניתן להסיר את החיסיון רק במקרה וקיימות ראיות לכאורה לשותפותו של עורך הדין בתוכניות עברייניות של לקוחו.