חפש מאמרים:
שלום אורח
07.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

האישה הגישה נגד הבעל תלונה בגין אלימות שנדחתה - האם הבעל זכאי לתבוע ממנה פיצויים?

בשנים האחרונות נוהגים בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק סכומים נכבדים, של מאות אלפי ₪, כגון 260,000 ₪ במקרה אחד, 300,000  ₪ במקרה אחר, ואף סכומים גבוהים יותר בתקדימים נוספים, כנגד בעלים אשר נהגו באלימות קשה כנגד רעיותיהם. בעשותם כן, מצייתים השופטים להנחייתו של בית המשפט העליון, אשר הגדיל לא מכבר את סכום הפיצוי שנפסק לטובת אישה שנפלה קורבן לאלימותו של בעלה לסך נכבד של חצי מיליון ₪, אגב הנחייה לערכאות הנמוכות יותר "ליישר קו" עם הלכה זו, ולהחמיר בדין במקרים של אלימות במשפחה, נגע מטריד שיש לבערו. בכלל זה באים לא רק מקרים של אלימות פיזית, אלא גם של תקיפה מינית.


בתי הדין הרבניים אינם כה מחמירים, ולאחרונה נפסקו לאישה שהייתה קורבן לאלימות קשה מצד בעלה רק 35% מכתובתה.
אין ספק שמן הראוי לגנות בעל מכה, או ככלל אדם אלים, ולמצות את הדין עמו. ואולם, חמור לא פחות הוא מצב בו תלונת האישה אודות האלימות נולדה רק ממניעים טקטיים, ולא הייתה אמתית כלל. כיצד נוהגים בתי המשפט במקרה שתלונות האישה נגד בעלה נדחו, לאחר שנבדקו ונמצאו כתלונות שווא, או כטענות בעלמא, שלא הוכחו? האם זכאי הבעל להיפרע פיצויים מן האישה בשל ההטרדה, עוגמת הנפש והפגיעה בשמו הטוב?


במקרה אחד, זכה הבעל לפיצוי בסך 94,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 29,000 ₪, וזאת מאת מדינת ישראל (לא מאת אשתו, שספק אם הייתה לה היכולת הכלכלית לשלם סכום שכזה...). זאת, לאחר שהמדינה חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגדו, וכלל האשמות על אלימות כלפי אשתו. התברר כי אחד השוטרים בתחנה אליה הוגשו תלונות האישה ניהל אתה רומן אהבים, והדבר הביא להגשת כתב אישום נגד הבעל בשל האשמות מצוצות מן האצבע. הבעל נאסר בעקבות האישום למשך שנה וחצי, ולבסוף – זוכה לחלוטין.


על פי רוב, אם תלונת האישה הוגשה בתום-לב, תוך כדי שהיא מאמינה בתוכנה, היא לא תחויב לשלם פיצויים לבעל. אף אם ההליך הפלילי נגד הבעל נוהל עד תומו, ובסופו של דבר הבעל זוכה מן האשמה, עדיין ישנם תקדימים בהם תביעתו נגד האישה נדחתה, שכן השופטים קבעו כי האישה האמינה בתום לב בתלונתה.


זיכוי מאישום פלילי לבדו אינו מספיק כדי לשלול מן האישה את הגנת תום הלב. קיים תקדים לפיו הבעל זוכה באופן מוחלט מן העובדות שיוחסו לו בכתב האישום בדבר תקיפת האישה. כיון שכך הבעל תבע מן האישה פיצוי בסך 100,000 ₪ בעוולות הנזיקיות של נגישה ולשון הרע. והנה, בית המשפט קיבל את דברי האישה כי האמינה בתלונתה בתום לב, ולא השית עליה כל תשלום. בית המשפט בתיק הפלילי כתב כי אינו יכול לסמוך על עדותה היחידה של המתלוננת כדי להרשיע את הנאשם, ולכן זיכה אותו, באשר אשמתו לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר. בית המשפט האזרחי לא הסתפק בכך, וקבע כי הזיכוי נבע מהעדר ראיות מספיקות, ולא מחוסר אשמה, ואין בכך כדי להעיד על כך שתלונת האישה נגד הבעל הייתה שקרית.


במקרה אחר, האישה לא חויבה לפצות את הבעל, למרות שתלונותיה נגדו במשטרה, כאילו תקף מינית את ילדיהם ונהג באלימות כלפיהם - נדחו. התלונה לגבי אלימות פיזית נסגרה מחמת חוסר ראיות, ואילו התלונה בדבר פגיעה מינית נסגרה עקב חוסר אשמה. האב תבע אז את האם בעילות של רשלנות ושל הוצאת לשון הרע. למרות ששמו של התובע, אדם דתי, הוכפש קשות כשיוחסו לו התעללות ופגיעה מינית בפעוטה בת שנתיים, ואין ספק כי ספג נזקים אמתיים, והוטל בו כתם שלא יוסר, ולמרות הסבל שנגרם לו עקב ההפסקה (הזמנית) של הסדרי הראייה עם הבת, חרף כל זאת בית המשפט פסק כי האם הינה תמת לב, ולכל היותר "טעתה", ולא מצא לנכון לחייב אותה לפצות את האב על נזקיו.


לפי הפסיקה, רק במקרים נדירים תלונת סרק של האישה נגד הבעל שעניינה פגיעה בילדים המשותפים, ולא באישה עצמה, תיחשב ללשון הרע ותזכה בפיצויים. בית המשפט קבע, כעניין של מדיניות שיפוטית, כי אם אמורה לגונן על ילדיה, ומקום שהיא מאמינה בכנות כי נפגעו, עליה להגיש את התלונה המתאימה, ואין לבוא אתה חשבון אם בסופו של יום התברר כי התלונה אינה מבוססת דיה. התיקים בהם אכן נפסקו פיצויים כנגד נשים אשר הגישו נגד בעליהן תלונות סרק, היו ברובם, אך לא כולם, במקרים של תלונות בשל בגין פגיעה בנשים עצמן.


עילת התביעה לפיצוי בגין תלונת שווא דורשת כנקודת מוצא שהוגשה תלונה במשטרה, או אף נפתח הליך פלילי כנגד הבעל. אין די בהשמעת טענות והאשמות שווא בכתבי בית-דין או בעל-פה במהלך דיון משפטי, שכן התבטאויות כאלה אינן ברות פיצוי בעילת לשון הרע. כך הוא גם אם האמירות נאמרו בזדון, בידיעה שאינן אמת, ושלא בתום-לב. הטעם לכך הינו, בין היתר, כי הדיונים בענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, ואינם מתפרסמים ברבים באופן המכפיש את שמות הצדדים להם.


ישנם תקדימים בהם הבעלים זכו בפיצויים בשל הגשת תלונות שווא ע"י נשותיהם: כך למשל חויבה גרושה לשלם 40,000 ₪ פיצויים לבעלה לשעבר בשל תלונת שווא שהגישה נגדו, במטרה לנתק את הקשר בינו לבין בתם. פסיקת סכומים בסדר גודל כזה ניתנת לעתים גם ללא צורך בהגשת תביעת פיצויים נפרדת ע"י הבעל, כיון שהחוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר פסיקת פיצויים והוצאות משפט נגד אישה אשר הגישה נגד הבעל בקשה לצו הגנה לפי החוק הנ"ל, והבקשה נדחתה.  במקרה נוסף חויבה אישה לשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ לאחר שהוכח כי שיקרה בבקשתה לצו הגנה, מחציתן לבעלה ומחציתן לאביו, אשר גם לגביו רקמה סיפור שביהמ"ש קבע כי לא היה ולא נברא. בתקדים אחר חויבה גרושה שבדתה עלילה על בעלה בסך של 4,000 ₪ בלבד. ניתן לראות כי בין הסכומים שנפסקו יש הבדל של פי עשרה, כך שכמובן שגובה הפיצוי מושפע מן הנסיבות וחומרתן.


ומה אם מצבה הכלכלי של האישה אינו מאפשר לה לשלם פיצוי כספי? כיצד ניתן להרתיע אותה מהמצאת עלילות חדשות עתיד? ובכן, לא רק פיצוי כספי הינו אופציה. לסיום יצוין כי קיים תקדים בו הושת מאסר בפועל על אם לשישה ילדים, אשר הגישה תלונות שווא נגד אבי ילדיה, בהן טפלה עליו מעשים מגונים בכוח ובאיומים. למרות ששת הילדים שבטיפולה, נגזרו עליה 20 חודשי מאסר, מהם 8 לריצוי בפועל.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עורכת דין אודליה אלטמן, בעלת משרד עצמאי, עוסקת בדיני משפחה, נישואין, גירושין וירושה כבר 25 שנה.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה28/04/131873 צפיות
במאמר זה דנה עורכת דין אודליה אלטמן בנושא של "יורש אחר יורש" - יורש שני, המקבל את מה שנותר מהעיזבון, במידה ונותר, לאחר אריכות ימיו של היורש המקורי בצוואה ו"יורש במקום יורש" - יורד הזכאי לכסף בתנאי שהיורש המקורי נפטר לפני המצווה ואינו בחיים על מנת לרשת את העיזבון. לפעמים צוואות אינן ברורות מספיק לגבי סוג היורש המדובר ונוצר קונפליקט בין רצונו של המנוח לבין מה שמוגדר בחוק. זאת ועוד במאמר חדש זה.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה13/02/1312771 צפיות
ידוע כי במצב בו אדם נקלע לחוב, לעתים יעביר את הרכוש בעל הערך שברשותו, דוגמת דירה, לבעלות אשתו או ילדיו כדי שלא יוכלו הנושים לשים עליו את ידיהם. אולם, קיימים מצבים בהם בית המשפט יפסול את העברת הבעלות הזו כלא כשרה. במאמר עמדתו של הדין הישראלי בנושא זה ומסםר תקדימים.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה24/10/122570 צפיות
מאמר זה עוסק בנושא שלום בית. מהו הסכם שלום בית? כיצד מבטיחים שהסכם זה יקויים? מה קורה אם בסופו של דבר כן מתגרשים ועוד שאלות. בנוסף, במאמר מספר דוגמאות על הסכמי שלום בית לא שגרתיים

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה23/09/123209 צפיות
מחר אתם מתחתנים – איזה סכום כדאי לכם לרשום בכתובה? עו"ד אודליה אלטמן עונה על כמה שאלות נפוצות הקשורות לכתובה מן הכתובה נובעות זכויות האישה היהודייה לקבל מזונות ומדור מאת הבעל, וכמו כן הכתובה מזכה את האישה בסכום הנקוב בכתובה לעת גירושין. את סכום הכתובה אמורה האישה לקבל לא רק במקרה שבעלה יגרש אותה, אלא גם אם ילך לעולמו.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה29/08/1211637 צפיות
מאמר זה עוסק בביקורים של אב אצל ילדיו לאחר הגירושין ועוסק בשאלות שונות כמן מה ניתן לעשות כאשר האב אינו מגע לראות את ילדיו ומה ניתן לעשות כאשר דווקא הילדים הם אלה שמסרבים לראות את אביהם.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה18/04/1212775 צפיות
ראיון עם עו"ד אלטמן על חמישה כללים לאישה שמתגרשת. אישה שלא מתנהלת נכון בגירושין עלולה להפסיד מאות אלפי ₪, במשפחה ממוצעת, ואפילו מיליוני ₪ במשפחה שחיה מעל הממוצע. היא עלולה להפסיד את המזונות, את הכתובה ואת חלקה ברכוש המשותף. ע"מ למנוע מצב כדאי לקרוא את הכללים של אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןחוק ומשפט - כללי07/03/123287 צפיות
מאמר מאת עו"ד אודליה אלטמן בנושא חסינות ופרטיות הלקוח. איך בוחרים עו"ד? על מה צריך לשים לב? מהם חובות עו"ד בנוגע לשמירה על פרטיותנו? מה הוא בכלל חסיון לקוח? עו"ד פגע בפרטיות הלקוח, מה ניתן לעשות? האם מותר לעורך הדין שלי להקליט אותי? מה מפרטי מותר לחשוף? מה קורה עם מספר עורכי דין עובדים על התיק שלי? עורך הדין שייצג אותי, חדל לעסוק במקצוע, האם ניתן לו כעת לחשוף את פרטי? אודליה אלטמן חולקת עימנו את נסיונה הרב בתחום עריכת דין והידע אותו צברה במקצוע ועונה על שאלות אלו ונוספות.

מאמרים נוספים בנושא דיני משפחה

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211644 צפיות
הורים מעוניינים להבטיח את כספם באמצעות החתמת הילד/ה ובן/בת זוגו על הסכם הלוואה, במסגרתו הם יתחייבו להחזיר את הכספים עם גירושיהם או חתימה על הסכם ממון של ילדיהם עם בן/בת הזוג.

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211458 צפיות
עשרת התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או אף לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה, שההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם (או הבטחת כספים שהעניקו), המשתנים בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדיני משפחה26/01/201785 צפיות
בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום 14.2.2019 ומיום 12.11.2018 בהתאמה, בהן נקבע כי העותר חייב בגט לאשתו.

מאת: טלדיני משפחה03/06/182148 צפיות
אחד הנושאים המרכזיים בענייני גירושין הינו חלוקת הרכוש. בשיקולים של חלוקת רכוש כל צד מעלה את טענותיו כאשר מטרתו לקבל נתח משמעותי יותר בכלל הרכוש שנצבר.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה10/04/181708 צפיות
לכל עורך דין לגירושים יש את הסגנון שלו. כדאי לוודא כי הסגנון שלהם מתאים הן שלך ואת הסגנון הדרוש כדי להגן על האינטרס שלך במהלך ואחרי הגירושים.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה28/03/181840 צפיות
איך מסייעים בשלבים הללו של הפירוק הבלתי נמנע כדי ליצור עד כמה שפחות רגעים קשים בהליך מורכב שכזה? פניות אל עו"ד משפחה הן בהחלט צעד נבון

מאת: רוני הכהןדיני משפחה23/10/171890 צפיות
ברגע בו כבר נמצאים על פרשת דרכים לקראת גירושים יש כאלה שיכולים לומר דבר או שניים לגבי איך להתגרש נכון וחשוב להבין את העניין לעומק טרם הקפיצה השירה לתוכו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica