חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עורכת דין אודליה אלטמן - האם הביקורים של אב גרוש אצל ילדיו הם זכותו או חובתו?

אמנם מאמר זה עוסק בהסדרי הראיה והביקורים שבין אב גרוש לילדיו, אך חשוב לציין כבר בפתח הדברים, שלא בכל מקרה של גירושין הילדים יתגוררו עם האם, והאב יקבל אותם  לביקורים בלבד.

בעבר, ברוב המכריע של המקרים, הילדים היו נמסרים למשמורת האם, קרי מתגוררים איתה, והאב היה מקבל רק ביקורים איתם. לא זה המצב כיום. בחודשים האחרונים, בעקבות אימוץ מסקנות ועדת שניט ע"י שר המשפטים, ובציפייה לשינוי החוק, אנו עדים למגמה חדשה בפסיקה, ונתקלים ביותר ויותר פסקי דין בהם ניתנת לאבות המשמורת על קטינים בכל גיל ומשני המינים, משמורת בלעדית או לפחות משותפת, כאשר המונח החדש החביב על השופטים הינו המושג של "אחריות הורית משותפת". אמנם נכון לעת כתיבת שורות אלה, "חזקת הגיל הרך", אותו סעיף בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקובע שילדים עד גיל 6 יתגוררו באופן רגיל עם אימם, טרם בוטל או הוחלף, אך הדין הנהוג כבר השתנה, בתי המשפט כיום אינם רואים באימהות את האפשרות הטבעית והבלעדית כמשמורניות, אלא בוחנים את האבות כאופציה שוות ערך.

מאמר זה עוסק במקרה בו האם הינה המשמורנית, ואילו האב אמור לקבל את הילדים לביקורים אצלו על פי הסדרי ראייה מחייבים. תחילה ננסה לברר כאן האם הביקורים של האב עם ילדיו הם זכותו או חובתו?

הסדרי הראייה והביקורים נקבעים באחת משתי דרכים: או בהסכם בין ההורים, כאשר לרוב המדובר בהסכם גירושין או הסכם פירוד, או, אם ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה ביניהם, בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. השאלה אם הביקורים הינם זכות או חובה תלויה בין היתר בניסוח המשפטי של אותם הסכם או פס"ד. בעקבות פסיקה ישנה משנות ה-80, הרבה עורכי דין ממולחים נוהגים לרשום בהסכם הגירושין נוסח כגון: "האב יהיה רשאי לקחת את הילדים לביקור בימי שני וחמישי", וכו', כדי שהאב יוכל לטעון אח"כ שהוא לא חייב לבוא לביקור אם לא נוח לו או לא מתחשק לו, אלא שזו רק זכותו.

קיימת פסיקה שהביעה ביקורת על ניסוח כזה של הסכמים, ופירשה כי הביקורים של האב הם למעשה זכותם של הילדים, וחובתו של האב, ואין לו הרשות להשתמט מהם כרצונו.

מה האם יכולה לעשות אם האב פשוט לא מגיע לבקר את הילדים? אימהות גרושות רבות נתקלות בבעיה של אבות שבאים לבקר את הילדים רק כשהם רוצים בכך, ויכולים למשל להתנער מהביקורים לחלוטין בחופש הגדול, שזו כמובן בעיה קשה לאם עובדת. מחד, אי אפשר לאלץ את האב באופן פיזי לקחת את הילדים אם הוא לא רוצה. מנגנוני האכיפה החוקיים אינם ערוכים לכך.  מאידך, ניתן לחייב את האב לשלם את המחיר על אי עמידה בהסדרי ביקורים שנקבעו באופן חוקי [וזאת גם אם כתוב בהסכם הגירושין שהוא רק "רשאי" ליטול את ילדיו לביקור].

אי הגעה לביקורים או לחלק מהם באופן קבוע מהווה שינוי נסיבות עובדתי מהותי, ועילת תביעה טובה להגדלת המזונות, כדי לפצות את אם הקטינים על ההוצאות שהדבר מסב לה. ניתן להגיש נגד אב כזה תביעה להגדלת דמי המזונות עבור הילדים, כיוון שההיעדרות שלו גורמת לאם הוצאות על שמרטף, מטפלת או קייטנה, או בגלל הפסד ימי עבודה שנגרם לה, אם היא בוחרת להישאר בעצמה בבית כדי לשמור על הילדים. הימנעות האב מהביקורים או מחלק מהם היא אפוא סיבה משפטית לגיטימית, שבגינה בית המשפט נוטה להגדיל את המזונות.

עד כה הפנינו את הזרקור לאבות שמתנכרים לילדיהם. אך יש גם אימהות שמתעלמות מטובת הילד, ומנצלות את המשמורת שהופקדה בידיהן כדי לנתק אותו מאביו. מה האב יכול לעשות במקרה ההפוך, אם האם לא נותנת לו את הילדים לביקור? ישנן שתי אפשרויות עיקריות – אחת, שהאם היא באמת האשמה באי קיום הביקורים, כי אלה ילדים קטנים, למשל בני 3-4 שנים, והיא פשוט לא מוסרת אותם לאב לביקורים, או שהיא מסיתה אותם כדי שיתנגדו לבוא אל אביהם. אם כזו, ניתן לפעול נגדה בהליכי ביזיון בימ"ש, ולהטיל עליה מאסר או קנס, כדי לכפות עליה לציית להסדרי הראייה. יצוין כי קנסות כאלה משולמים לאוצר המדינה, ולא לכיסו של האב המגיש את הבקשה.

האפשרות השנייה היא שהילדים הם כבר גדולים, והם עצמם לא מסכימים לפגוש את האב, לאו דווקא באשמת האם. במקרה כזה האב יכול לתבוע מבית המשפט להפחית או אף לבטל את המזונות שהוא משלם לילדים. על פי ההלכה, אשר חלה על מזונות יהודים בישראל, ילד שמסרב להיפגש עם אביו נקרא בן סרבן ומרדן, ולא מגיעים לו מזונות מהאב.

הפסיקה מטילה אחריות למעשיהם רק על ילדים מעל גיל בת-מצווה או בר-מצווה. כלומר, רק בת מעל גיל 12 שנים או בן מעל גיל 13 שנים, שמנתקים את הקשר עם אביהם, יאבדו את זכותם לגבות ממנו דמי מזונות. בד"כ עד גיל 15 רק מפחיתים את המזונות, כדי לשכנע את הילדים לחדול בהם מסירובם, ואילו מגיל 15 מבטלים אותם כליל. קיים תקדים בו לא הופחתו מזונותיהם של ילדים סרבנים בגיל 15, אך במקום זאת הוטל על האם לשלם לאב פיצויי נזיקין על חלקה בנתק שנוצר ביניהם, ומסכום זה הופחת אשמו התורם של האב. קיימים תקדימים סותרים בשאלה אם ניתן לבטל את המזונות גם רטרואקטיבית, מיום התחלת הסירוב של הילדים לביקורים, או רק מכאן ולהבא. חלק מהשופטים חיוו דעתם שאין להורות על החזר מזונות שכבר נצרכו ו"נאכלו".

אבל אולי לילדים יש סיבות מוצדקות לכך שאינם רוצים קשר עם האב, הנעוצות בהתנהגותו שלו? אכן, בטרם שבית המשפט מבטל מזונות לילדים, הוא מברר היטב, בעזרת עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, מי בדיוק אשם בנתק שנוצר בין האב לילדים, ורק אם האב הוא טלית שכולה תכלת, מזונות הילדים יופחתו או אף יבוטלו. אם התנהגותו של האב כלפי ילדיו היא שגרמה להם לסרב לפגוש אותו, הוא לא ייהנה מכך ויקבל פטור מתשלום מזונות.

למאמרים וקטעי וידאו נוספים של אודליה אלטמן

אודליה אלטמן - שאלות ותשובות

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עורכת דין אודליה אלטמן, בעלת משרד עצמאי, עוסקת בדיני משפחה, נישואין, גירושין וירושה כבר 25 שנה.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה15/04/152234 צפיות
במקרים רבים פוסקים בתי המשפט בישראל סכומי פיצויים עבור נשים אשר נפלו קורבן לאלימות מצד בני זוגן. סכומים אלה יכולים להגיע אף למאות אלפי שקלים. אך מה קורה במקרה בו נדחית התלונה משום שהתברר שהיא תלונת שווא ואין בה שחר? עורכת הדין אודליה אלטמן מספרת על תקדימים בנוגע לתביעות פיצויים של הבעל מן האישה.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה28/04/131881 צפיות
במאמר זה דנה עורכת דין אודליה אלטמן בנושא של "יורש אחר יורש" - יורש שני, המקבל את מה שנותר מהעיזבון, במידה ונותר, לאחר אריכות ימיו של היורש המקורי בצוואה ו"יורש במקום יורש" - יורד הזכאי לכסף בתנאי שהיורש המקורי נפטר לפני המצווה ואינו בחיים על מנת לרשת את העיזבון. לפעמים צוואות אינן ברורות מספיק לגבי סוג היורש המדובר ונוצר קונפליקט בין רצונו של המנוח לבין מה שמוגדר בחוק. זאת ועוד במאמר חדש זה.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה13/02/1312893 צפיות
ידוע כי במצב בו אדם נקלע לחוב, לעתים יעביר את הרכוש בעל הערך שברשותו, דוגמת דירה, לבעלות אשתו או ילדיו כדי שלא יוכלו הנושים לשים עליו את ידיהם. אולם, קיימים מצבים בהם בית המשפט יפסול את העברת הבעלות הזו כלא כשרה. במאמר עמדתו של הדין הישראלי בנושא זה ומסםר תקדימים.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה24/10/122577 צפיות
מאמר זה עוסק בנושא שלום בית. מהו הסכם שלום בית? כיצד מבטיחים שהסכם זה יקויים? מה קורה אם בסופו של דבר כן מתגרשים ועוד שאלות. בנוסף, במאמר מספר דוגמאות על הסכמי שלום בית לא שגרתיים

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה23/09/123214 צפיות
מחר אתם מתחתנים – איזה סכום כדאי לכם לרשום בכתובה? עו"ד אודליה אלטמן עונה על כמה שאלות נפוצות הקשורות לכתובה מן הכתובה נובעות זכויות האישה היהודייה לקבל מזונות ומדור מאת הבעל, וכמו כן הכתובה מזכה את האישה בסכום הנקוב בכתובה לעת גירושין. את סכום הכתובה אמורה האישה לקבל לא רק במקרה שבעלה יגרש אותה, אלא גם אם ילך לעולמו.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה18/04/1212901 צפיות
ראיון עם עו"ד אלטמן על חמישה כללים לאישה שמתגרשת. אישה שלא מתנהלת נכון בגירושין עלולה להפסיד מאות אלפי ₪, במשפחה ממוצעת, ואפילו מיליוני ₪ במשפחה שחיה מעל הממוצע. היא עלולה להפסיד את המזונות, את הכתובה ואת חלקה ברכוש המשותף. ע"מ למנוע מצב כדאי לקרוא את הכללים של אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןחוק ומשפט - כללי07/03/123293 צפיות
מאמר מאת עו"ד אודליה אלטמן בנושא חסינות ופרטיות הלקוח. איך בוחרים עו"ד? על מה צריך לשים לב? מהם חובות עו"ד בנוגע לשמירה על פרטיותנו? מה הוא בכלל חסיון לקוח? עו"ד פגע בפרטיות הלקוח, מה ניתן לעשות? האם מותר לעורך הדין שלי להקליט אותי? מה מפרטי מותר לחשוף? מה קורה עם מספר עורכי דין עובדים על התיק שלי? עורך הדין שייצג אותי, חדל לעסוק במקצוע, האם ניתן לו כעת לחשוף את פרטי? אודליה אלטמן חולקת עימנו את נסיונה הרב בתחום עריכת דין והידע אותו צברה במקצוע ועונה על שאלות אלו ונוספות.

מאמרים נוספים בנושא דיני משפחה

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211647 צפיות
הורים מעוניינים להבטיח את כספם באמצעות החתמת הילד/ה ובן/בת זוגו על הסכם הלוואה, במסגרתו הם יתחייבו להחזיר את הכספים עם גירושיהם או חתימה על הסכם ממון של ילדיהם עם בן/בת הזוג.

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211466 צפיות
עשרת התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או אף לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה, שההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם (או הבטחת כספים שהעניקו), המשתנים בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדיני משפחה26/01/201796 צפיות
בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום 14.2.2019 ומיום 12.11.2018 בהתאמה, בהן נקבע כי העותר חייב בגט לאשתו.

מאת: טלדיני משפחה03/06/182151 צפיות
אחד הנושאים המרכזיים בענייני גירושין הינו חלוקת הרכוש. בשיקולים של חלוקת רכוש כל צד מעלה את טענותיו כאשר מטרתו לקבל נתח משמעותי יותר בכלל הרכוש שנצבר.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה10/04/181718 צפיות
לכל עורך דין לגירושים יש את הסגנון שלו. כדאי לוודא כי הסגנון שלהם מתאים הן שלך ואת הסגנון הדרוש כדי להגן על האינטרס שלך במהלך ואחרי הגירושים.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה28/03/181846 צפיות
איך מסייעים בשלבים הללו של הפירוק הבלתי נמנע כדי ליצור עד כמה שפחות רגעים קשים בהליך מורכב שכזה? פניות אל עו"ד משפחה הן בהחלט צעד נבון

מאת: רוני הכהןדיני משפחה23/10/171895 צפיות
ברגע בו כבר נמצאים על פרשת דרכים לקראת גירושים יש כאלה שיכולים לומר דבר או שניים לגבי איך להתגרש נכון וחשוב להבין את העניין לעומק טרם הקפיצה השירה לתוכו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica