עסקים קטנים ובינוניים, מתמודדים לא פעם עם הדילמה, האם לבצע השקעה כזאת או אחרת בעסק, ומה הערך המוסף שההשקעה תניב לעסק במרוצת הזמן. עסקים רבים נקלעים לקשיים תזרימיים, עקב ביצוע השקעות לא נבונות, שמימונם נעשה באדיבות תזרים המזומנים השוטף של החברה. ברצוני להביא לפניכם את המדריך המקוצר לביצוע השקעות נבונות בעסק. הנושאים המובאים בכתבה, צריכים להיבחן לפני ביצוע ההשקעה ומחייבים את בעל העסק ומנהליו, להתמודד עם השאלות ולמצוא להם פתרון המניח את הדעת.
מהות ההשקעה- מנהלי החברה צריכים לשאול את עצמם האם ההשקעה נושאת אופי מכירתי או אופי תדמיתי. השקעות הנושאות אופי מכירתי, ניתן לבחון לאורך הזמן, האם ההשקעה הביאה לגידול במכירות או לא, ובאיזה שיעור גדלו המכירות. השקעות הנושאות אופי תדמיתי, לא ניתן לבחון במדדים כמותיים, אלא באמות מידה איכותיים. הקמת אתר אינטרנט למשל, הנושא תכנים אינפורמטיביים, ללא כל אפשרות לבצע עסקאות מכר בו, נושא אופי תדמיתי.
זמן החזר ההשקעה- תקציב ההשקעה, בא לבחון גם את תקופת החזר ההשקעה, הנושא אופי מכירתי.ROI (return of investment) תקציב ההשקעה, הבוחן את הפעילות הנובעת, כמרכז רווח ועלות בפני עצמו, מבטא את הרווח שנוצר מהפער בין צפי ההכנסות להוצאות העתידיות, שמוערכות ע"י מנהלי החברה, הנובעות מביצוע ההשקעה. הרווח הנוצר אמור לאחר תקופת זמן מסוימת, לכסות את ההשקעה, ולאחר מכן, לתרום לרווח הכולל של החברה. אם ההשקעה ממומנת ע"י הבנק, מטרת ה-ROI לבדוק את משך הזמן הנדרש להחזר ההלוואה. חשוב לקחת בחשבון ההוצאות את ריבית ההלוואה, ע"מ לאמוד נכונה את משך זמן החזר ההשקעה.
מקורות המימון- ישנם שלושה מקורות מימון אפשריים, בכדי לכסות את עלויות ההשקעה, והם מימון בנקאי, מימון עצמי או מימון בפעילות השוטפת של העסק. ניתן כמובן לשלב בין מקורות המימון. מקורות מימון ההשקעה צריכים להיות ידועים וברורים לפני ביצוע ההשקעה בפועל. ההשפעה התזרימית של ההשקעה לא נבונה, על תזרים המזומנים התפעולי של החברה, לעיתים קרובות הינה מכרעת, ותהליך השיקום של תזרים החברה הינו ארוך וכואב. במהלך עבודתי הייתי עד לחברות רווחיות, שהתנהלו באופן תפעולי טוב, אך מהלך השקעתי כזה או אחר, הביא את החברה למצב של חדלות פירעון, והבנקים אבדו את אמונם בלקוח והגבילו את החשבון.
ניהול הזמן- מטבע הדברים, השקעה מאסיבית בפרויקט, מחייב את מנהל העסק, להיערך גם מבחינת ניהול תשומות הזמן שלו, מבלי לפגוע ומבלי להזניח אלמנטים תפעוליים ההכרחיים לפעילות השוטפת של העסק. היערכות מוקדמת לנושא, בתוספת הנחיות ברורות לצוות העובדים והאצלת סמכויות ניהוליות לפונקציות בארגון, יכולות לרכך את החוסר בפונקציה הניהולית הבכירה.
תכנון מוקדם- בפרויקטים בהם מספר האלמנטים הנדרשים לטיפול, גדולים, יש צורך ליצור מתווה דרך ברור לביצוע הפרויקט ולוח זמנים. כל שלב ושלב יוגדר לפי צרכיו ויקבעו מראש הספקים שאמורים לבצע את השלב. תכנון מוקדם, יחייב את בעל העסק לבצע ניהול סיכונים שיכולים לצוץ במהלך הפרויקט, ולבצע סקר ספקים יעיל, לאיתור הספק הטוב והזול ביותר. תהליך זה יכול לתרום רבות לנתוני התקציב ולהערכת עלויות ההשקעה הנדרשות, באופן מדויק יותר.
לסיכום- השקעות גדולות בעסקים קטנים ובינוניים, יכולים לשדרג את פעילותה העתידית של החברה ולהצעידה קדימה, אך גם ביכולתה להביא אותה למשבר תזרימי וארגוני לא פשוט. הבסיס לביצוע השקעה נבונה, מקורה בתכנון המוקדם של המהלך ושל ניהול הסיכונים שנערך בעקבות זאת. תכנון מוקדם אף יכול לעזור בגיוס ההון הנדרש מהבנקים, שכן הבנקים אוהבים לראות מנהלים שחושבים ומתכננים.