החזקים מנצחים זה נכון בחיים וזה נכון בעסקים. כל חברה מחפשת לגדול לשטחים חדשים או קיימים על חשבון המתחרים. עסקים שאינם מסוגלים לגדול יגוועו בשוק העולמי התחרותי. כיום המושג "שוק מקומי" מקבל משמעות אחרת. הוא מחובר באופן ישיר לשוק העולמי והשפעות השוק העולמי עליו הרבה יותר משמעותיות היום מאשר בעבר. עולם העסקים הגלובלי הופך להיות "השוק המקומי", והוא הולך ונעשה קטן.
אם במהלך 1990 מיתוג היה אסטרטגיית מכירות השיווק הראשי בחברה, והגדרת פלח שוק ספציפי היה הכרחי להשגת מומחיות הגדרת השוק, ב- 2011 יהיו פחות חברות אשר אסטרטגית "מותג אחד" תהיה זו שתוביל אותם. הם יפתחו קו מוצרים ממותגים שונים. חברות ינסו לצאת משוק נישה שלהם מוקדם יותר ותוחלת החיים של החברה תהיה קצרה יותר מבעבר.
אסטרטגיה לטווח ארוך ולטווח קצר ישתנה, נוכל למצוא יותר ויותר חברות מרחיבים את מערך המוצר שלהם עד כדי כך שמוצרים אלה לא יהיו קשורים ישירות זה לזה. משמעות הדבר היא כי האסטרטגית החשיבתית של חברות תהיה אחת - לא משנה לי איזה מוצר אני מייצרת/משווקת או האם יש מיתוג מנחה, העיקר שאני מרוויחה. לזה אני קורה - "אסטרטגיה עסקית קטרפילר".
"אסטרטגיה עסקית קטרפילר" הוא בעצם דרך אחרת להסתכל על השוק העולמי. מושג זה מוגדר על ידי תפיסת ההזדמנויות העסקיות שלך וניצולם כדי לעשות כסף, ללא קשר לשיווק מותג, קו מוצרים אחיד, שוק נישה וכו'. ההיבט העיקרי שיש להתחשב בו הוא מגמות עולמיות והזדמנויות רווח.
למה "קטרפילר"? כי כל חברה היום יש רגליים בסיסיות שעליהם היא עומדת. רגליים אלה מחוברות לגוף, הם מתואמות ומחוברות אחת לשנייה. כמו כן הם מצומצמות במספר. על בסיס זה יושבת כל החברה. קטרפילר לעומת זאת הוא בעל הרבה יותר רגלים אשר השפעת כל רגל על החברה עצמה (הגוף) הרבה יותר נמוכה. בנוסף, מבנה ארגוני רזה, אופקי וארוך מאפשר יתר גמישות בהתמודדות עם קשיים ומציאת פתרונות להם מבלי להשפיע על כל הארגון. למבנה ארגון זה יש גם חסרון עלויות גבוהות יותר של ניהול שרשרת הערך.
לפי דעתי, בעולם עסקי גלובאלי או מקומי, יותר ויותר קשה לשרוד. תכונות מבנה ארגוני של הקטרפילר מעניק יתרון לנוכח האיומים. ועל כן ההוא חלופה טובה יותר למה שקיום יש. מבנה זה משפיע גם על התכנון האסטרטגי ופיתוח העסקי של החברה.