כמה מילים על ביטול צו ההריסה
על פי חוק תכנון ובנייה, בית המשפט יורה על ביטול צו הריסה רק במידה שהשתכנע כי השימוש שנעשה במקרקעין, או העבודות שנעשו עליו, אכן בוצעו כדין. לחילופין, בית המשפט צריך להשתכנע כי הדרישות למתן הצו לא התקיימו או שנפל איזה פגם חמור בצו עצמו שבגינו יש לבטלו.
בהמשך נסקור מספר דוגמאות המאפשרות לקבל ביטול צו הריסה שיפוטי. לפני כן, נציין כי לפי החוק אם ניתן ביטול צו הריסה ובית המשפט קבע שמלכתחילה לא היה מקום להוציאו, הרי שמי שנגרם לו נזק בצו זה יכול בהחלט להיות זכאי לפיצויים. מאידך, אם הבעיה היחידה הייתה גם בהסמכה או במינוי של הגורם שהוציא את הצו, הרי שידו של בית המשפט תהיה קפוצה בקביעת פיצויים.
אין חולק שצו הריסה מנהלי נחשב לאחת הסנקציות החמורות ביותר שניתן להטיל בגין ביצוע עבירת בנייה. לפיכך, מי שהוטל עליו צו הריסה, יעשה בדרך כלל כמיטב יכולתו להביא לביטול הצו על ידי בית המשפט ולבינתיים, גם לקבל צו לעיכוב ביצוע צו ההריסה וזאת עד לקבלת החלטה בבקשה לביטולו.
עיכוב של צו ההריסה
בקשה לביטול צו הריסה מנהלי או בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה צריך להגיש לכל המאוחר בתוך מספר ימים בודדים מיום שבו נודע לכם על הוצאת הצו. יש להדגיש כי הצו אינו חייב רק להימסר כדין כמו בכל הליך אזרחי, אלא במקרה זה ניתן להסתפק בהדבקתו על דלת או קיר חיצוני במקום בולט לעין. לאחר מכן, מרגע שהגשתם את הבקשה יש לדון בעיכוב או בביטול בתוך שבעה ימים, כאשר בית המשפט יכול לקבל בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה ולהורות על עיכוב למשך חמישה עשר ימים או לתקופה ארוכה יותר אם אתם ו/או עורך הדין המייצג אתכם תהיו נוכחים בדיון. יחד עם זאת, עצם ההוראה על עיכוב העבודות אינה מבטלת בפני עצמה צו הריסה מנהלי.
תנאים לקבלת ביטול של צו ההריסה
בקשה לביטול צו הריסה מנהלי יכולה להיות נתמכת במספר עילות. כך לדוגמא, לעיתים מוציאים צו הריסה לגמרי בטעות לגבי עבודות שכלל אינן נדרשות בהיתר (כגון שיפוצים של בתים שאינם כוללים שינויים במבנה שלהם) ולעיתים מוצא צו הריסה כאשר הבנייה נעשתה באופן חוקי לגמרי. בנוסף, הבקשה יכולה להסתמך על כך שלמעשה הבנייה כבר הסתיימה ומזה יותר מחודשיים שהיא מוגמרת לחלוטין או לחילופין שהמבנה מאוכלס למעלה מחודש. לכך מצטרפות עילות שהן מנהליות מעיקרן, המצביעות למשל על פגמים או התנהלות בלתי תקינה (כגון אכיפה בררנית) או שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי של הגורם שהוציא את הצו. יחד עם זאת יש להדגיש, כי טענות אלו יתקבלו בבית המשפט ויחזקו את הבקשה רק אם ישנן טענות מהותיות ומוצדקות לגבי הבנייה עצמה.
צו הריסה מנהלי מוצא מכוח סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), ראשי וועדות התכנון והבנייה הם אשר מוציאים את צווי ההריסה. צווי ההריסה נועדו לשם טיפול בתופעת הבנייה הלא חוקית אשר קיימת רבות בארצנו. לשם הוצאת צו ההריסה המנהלי, על מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, להגיש תצהיר חתום המציין כי לפי ידיעתו הבניין חורג מהיתר הבנייה או שאין לבניין היתר בנייה, וכי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה, לא יותר משישים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין אינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה אשר אינה עולה על שלושים ימים. כמו כן עפ"י סעיף 238א(ב) לחוק, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. לבית המשפט ישנו שיקול דעת גדול ככל שהולך וגדל המועד מביצוע צו ההריסה. כך למשל, הגביל המחוקק את העילות לביטול צו ההריסה המנהלי, אשר מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה (סעיף 238א לחוק); כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן. בכל מקרה אחר אשר הורשע אדם, די בקיום הבנייה הבלתי חוקית כדי שינתן צו הריסה, נטל השכנוע כאמור יוטל על הנאשם. ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א לחוק, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית.