היכן מחאת האוהלים של העסקים קטנים ובינוניים ?

המחאה החברתית המתחוללת בארצנו מזה כשבועיים, המוגדרת כמחאתם של מעמד הביניים והסטודנטים, החלה כמאבק על פתרונות הדיור היקרים בתל אביב וסביבותיה. גם הפתרון שהעניק ראש הממשלה למשבר, סבב סביב נושא הדיור. מטבע הדברים שומעים ומתייחסים לאנשים המפגינים בכיכרות הערים הגדולות ואלה שנושאים את דגל המאבק, אך בשיחות סלון עם מכרים, שלפי ההגדרה הסוציו-אקונומית נמנים עם מעמד העשירון העליון בישראל (הכנסה ברוטו למשפחה מעל 35,000 ש"ח לחודש), הם הנפגעים השקטים של מדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל בעשורים האחרונים. אני בטוח שאם הגדרת המאבק היתה סביב נושא יוקר המחייה בישראל, בתוספת שיעורי המסים, הישירים והעקיפים, שאוכלוסייה זו נושאת על גבה, מאות אלפי אנשים היו יוצאים לרחובות, והמהפכה החברתית היתה מקבלת התייחסות מהירה יותר.

הסיבה העיקרית שלשמה אני מתייחס לבני המעמד של העשירון העליון, בהקשר למאבק החברתי של מעמד  הביניים בישראל, הינה שבני מעמד זה, לרוב, הינם בעלי מקצועות חופשיים, עצמאים, או בעלי חברות קטנות ובינוניות, שמעבר היותם אזרחים בישראל, הינם גם המעסיק הגדול ביותר בישראל.

מרבית העסקים שלהן אני מייעץ, מעסיקים עובדים, משלמים מסים בזמן, מרבית זמנם סובב סביב העסק אותו הם מנהלים, ועיקר מאבקם הינו ההישרדות בעולם העסקים בישראל. עולם עסקי שמחייב יבואנים לשלם מראש את המע"מ על הסחורה המיובאת, ולא יאפשרו קיזוז מיידי של מע"מ התשומות כמו כל הוצאה מוכרת אחרת, עולם עסקי שמחייב יבוא מוצרים בחו"ל במס בשיעור מאות אחוזים מעלות המוצר בחו"ל, עולם עסקי שמחייב חברות בעירבון מוגבל, לשלם מע"מ על עסקאות, גם אם התשלום מהלקוח יגיע בפועל עוד חמישה חודשים, עולם עסקי שמחייב את בעל העסק לשלם על עובדיו ביטוח לאומי מעסיק, בשיעורים שגדלים, עם השנים, עולם עסקי שמחייב את בעל העסק לעיתים קרובות לבקש את עזרת הבנקים במימון ההון החוזר, לאור מצבת התשלומים שמדינת ישראל מחייבת אותו לשלם.

עוד הרבה דוגמאות למכשולים שמעמידה מדינת ישראל והעומדים בראשה, למעסיק הכי גדול במשק, העסקים הקטנים והבינוניים. חשוב לציין שגם בתקופות מוקדמות יותר, בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, שיעור המסים והקשיים של אוכלוסיית הביניים, היתה דומה, אם לא קשה יותר מהמצב העכשווי. אך האזרחים חשו מחויבות עמוקה למדינה ולעומדים בראשה, שעיקר בעיותיה היו ביטחוניות, ומנהיגיה היו צנועים והעם הרגיש שמנהיגיו מייצג חתך רחב ביותר של האוכלוסייה. אך במצב העכשווי, בו מרבית הנטל הביטחוני נופל על כתפיהם העייפות של מעמד הביניים, השחיתות הפוליטית חוגגת, השלטון מייצג בעיקר את החרדים ואת הימין הקיצוני בישראל, הבזבוז והחלמאות במנגנוני השלטון עוברת את גבול הטעם הטוב, אין ספק ששינוי חייב להגיע ומהר.

אני לא מתיימר לייעץ לראש הממשלה, כיצד לפתור את המשבר החברתי, שלפי דעתי, שיאה עוד לפנינו, אך אני חושב שאם באמת הדאגה לעתיד המדינה, הינה בראש מעייניו, אזי עליו לחולל תמורות משמעותיות בנטל המס על אוכלוסיית הביניים ועל העסקים הקטנים והבינוניים, צמצום משמעותי בהוצאות הממשלה והקצאת משאבים להקמת תשתיות תחבורתיות.