עסקים קטנים ובינוניים הינם צרכני אשראי מרכזיים במשק הישראלי. רבים מבעלי העסקים שנפגשתי עימם במרוצת השנים, יכולים לספר לכם בכאב שלהלוואות יש נטייה להתנדף מחשבון הבנק של המלווים, בעוד סכום ההחזר החודשי של ההלוואה (קרן+ריבית), יש נטייה להתמיד ולרדת בכל חודש מהחשבון. לא פעם בעלי העסקים, נתקלים בסירוב מוחלט מצד הבנק, בעת שהם ניגשים ומבקשים אשראי נוסף מהבנק, בכדי לעבור תקופת משבר שפקד את העסק, ובאין מקורות מימון נוספים, ביכולתו של הבנק להחזיר תשלומים לספקים, ובכך להפוך את חשבון הבנק של העסק למוגבל ואף גרוע מכך. המסקנה, שמלבד בעל העסק, רק לבנק יש את הכוח והיכולת לסגור בית עסק של לקוחותיו.
נתון נוסף שחייבים להכניס למשוואה היא שהבנקים מזמן גייסו את המונח "הרמת מסך" (מושג הלקוח מעולם המשפטים ומתאר איחוד בין בעלי העסק, ישות אחת, לעסק בבעלותו, ישות שנייה) ומחייבים כל נוטל הלוואה בשם העסק בבעלותו, לחתום ערבות אישית על התחייבויותיו העסקיות לבנק. התוצאה, גם אם העסק כבר מזמן לא קיים, עדיין , בעליו יצטרכו להמשיך ולהחזיר את חובותיו.
אין הבנקים אשמים בהתנהלותם הכושלת של עסקים ובחוסר יכולתם לפרוע התחייבויותיהם. מרבית מבעלי העסקים אינם שולטים בשפה הבנקאית, וגם לא טורחים לברר את המונחים המקצועיים שנזרקים לעברם, בעת הישיבה מול מנהל העסקים של הבנק. בכדי לתת מענה מקצועי לעסקים בתחום האשראי, הקימו הבנקים מחלקות עסקיות מתמחות שתפקידם תפירת אשראי בהתאם לצרכי העסק ובכפוף לביטחונות שהוא מסוגל להעמיד, אך לעיתים קרובות ואפילו קרובות מדיי, אני נתקל בפקידי בנק, שתפקידם מתן הלוואות לעסקים, והידיעה והשליטה שלהם בעולם העסקי שואף לאפס.
למרות הפתיחה המאיימת משהו, אני רואה בבנקים וביכולתם להעמיד מקורות מימון לעסקים, מקפצה מצוינת לעסקים לפרוח ולגדול. ברצוני לתת לכם מספר נקודות למחשבה, בטרם אתם מגישים בקשת אשראי מהבנקים.
הלוואות "בלון"
הלוואות בלון, הינם הלוואות שהקרן והריבית נפרעים במלואם לאחר תקופה מוגדרת מראש, מיום לקיחת ההלוואה. הלוואות אלו נועדו למימון עסקאות חד פעמיות, כמו מימון עסקת יבוא שתשלומו במזומן ומימוש הסחורה אורכת מספר חודשים. בתום התקופה, יחזיר הלווה את ההלוואה והריבית הכרוכה בו, אך ישאר עם הרווח שהניב מהעסקה החד פעמית. במרבית המקרים בהם נתקלתי, השימוש בהלוואת הבלון לא נעשתה בצורה מושכלת. תפקידה היה לממן פעילות שוטפת של העסק, ובמועד פירעונה, לא היה בכוחו של העסק לפרוע את ההלוואה. עצתי היא, לא להשתמש בהלוואה שלא לצרכי עסקאות חד פעמיות, וגם אם נטלתם הלוואת בלון למימון עסקה חד פעמית, אל תתפתו ותממנו בכספים אלו פעילות שוטפת. במצב כזה, לא יוותר לכם כסף לקיום העסקה, ובנוסף עליכם לפרוע את ההלוואה.
הלוואות לביצוע השקעות בעסק
כל עסק גדל וצומח, נדרש להון חיצוני למימון הגדילה. זוהי פעולת מינוף קלאסית והבנקים משוועים ללקוחות טובים שנמצאים בשלב פיתוח העסק שלהם. בטרם לקיחת הלוואה לצורכי השקעה, על בעל העסק לבנות תקציב השקעה, הכולל בתוכו את כלל האלמנטים הנדרשים לביצוע והעלויות מדויקות של מרכיבי ההשקעה. על הסכום צריך להוסיף מרכיב עלויות בלתי צפויות במקרה של חריגה סבירה בעלויות. הסכום שיצא, יהא סכום ההלוואה שתידרש. על מנת לבדוק האם בעל העסק עמד בתקציב ההשקעה, עליו לבצע בקרת תקציב בתום כל שלב משלבי הפרויקט. הבקרה חשובה מאוד שכן במקרה של חריגה מהותית מהתקציב, יש ליידע את הבנק ולחפש מקורות מימון לחריגות. בכל דרך התנהגות אחרת, סביר להניח שההשקעה שבעל העסק ביצע, תכניס את העסק למשבר תזרימי לא רצוי.
הלוואות לצרכי הון חוזר
הכוונה להלוואות שמטרתם, לגשר על תקופות עסקיות קשות, בהם ההוצאות גדולות מההכנסות, או במקרים בהם האשראי הניתן לספקים, נמוך יותר מהאשראי הניתן ללקוחות החברה. הלוואות לצרכי הון חוזר הינם הלוואות בעייתיות, שכן יש להם נטייה להיעלם במהירות בין סבך התקבולים והתשלומים בתזרים השוטף, וליצור בור תזרימי נוסף שהולך וגדל עם החזר החודשי של ההלוואה. עצתי לי לכם בטרם לקיחת הלוואה לצרכי הון חוזר, עליכם להעריך את צרכי התזרים הנדרשים ומהו היעד בו אנו מתחילים לייצר עודף תזרימי מפעילות שוטפת.