מזרח ומערב מייצגים שני קטבים, מסתבר שהדימוי נכון גם בגישות הניהול העסקי. בעוד בארצות הברית ומדינות המערב, הרוב המכריע של מנהלי החברות המובילות באים מרקע כלכלי, ביפן ומדינות המזרח, דווקא לתחום הטכני יש יתרון מכריע. בעידן הגלובליזציה "מנהל" זהו מקצוע. אם בעבר הדרישה הייתה לניסיון ניהול בתחום ובשוק בו העסק פועל, כיום כישורי הניהול והיכולות לשלוט בארגון גדול ומסונף, מהווה תנאי הכרחי לזכות בתפקידים נחשקים בחברות מובילות. מנכ"ל סלקום עמוס שפירא הינו דוגמא קלאסית, כיצד כישורים ניהוליים מאפשרים לנהל כל עסק, החל מחוגלה ואל על וכלה בסלקום.
אם כך, מהם הכלים שהופכים מנהל למנהל טוב?
האצלת סמכויות, יכולות ארגוניות, כישורים חברתיים ומנהיגות הינם חלק קטן מהכישורים הנדרשים, אך אני בוחר להתמקד דווקא בכלי ניהולי שנכון גם למנהלים בארגונים קטנים יותר, וזהו יכולת שליטה כלכלית על הארגון.
למנהלים בארגונים קטנים יש נטייה להתמכר למשימות היומיומיות, ולא מוצאים פנאי להסתכל על העסק אותו הם מנהלים במבט על. אם כך השליטה והארגון צריכים לבוא מתוך סבך הפעילות היומיומית הסיזיפית, באופן שיאפשר למנהל לקבל החלטות מושכלות, גם בתקופות לחוצות. ישנם שלושה סוגי מידע שכל מנהל חייב לשלוט ברמה היומיומית:
א.נתונים כלכליים שוטפים
הכוונה לנתונים תזרימיים שוטפים שנמצאים בכל מערכת הנהלת חשבונות פשוטה.
1.מצבת החובות לספקים- כמה כסף העסק חייב לספקים שלו, ברמה חודשית ובסך הכל
2.דוח גיול חובות לקוחות- כמה כסף חייבים לקוחות החברה ברמה חודשית ובסך הכל.
3.סך ההתחייבויות הבנקאיות השוטפות דהיינו מהי מסגרת האשראי השוטף של החברה (עו"ש), מצבת הלוואות החברה ומהו סכום הפירעון החודשי מסך ההלוואות.
4.עלות מעביד של כלל העובדים בחברה.
5.מה סכום ההוצאות השוטפות החודשיות של העסק: שכר דירה, ארנונה, חשמל, מים וכד..
6.מהם מקדמות המס החודשיות (או דו חודשיות) שהעסק משלם למס הכנסה וביטוח לאומי.
אם ניקח את כלל הנתונים, נוכל לבנות תזרים מזומנים, שמטרתו לצפות בטווח של עד שלושה חודשים, מהם הצרכים התזרימים של העסק, ולהיערך למשברים תזרימיים מבעוד מועד.
ב.שיעורי רווחיות
לעסקים הפועלים באותו ענף, ישנם שיעורי רווחיות דומים וניתנים להשוואה, במטרה לבחון את מיקום העסק בתוך הענף, ומאפשר לקבוע אסטרטגיית בידול, במיוחד אסטרטגיית בידול לפי מחיר. הכוונה: הורדת שיעור הרווחיות הנגזרת ממכירת מוצר מסוים או קבוצת מוצרים, במטרה שהעסק ייתפס כעסק שזול לקנות בו. הענף הבולט ביותר שנבחן על פי שיעורי הרווחיות שלו הינו ענף קמעונאות המזון. כולנו נחשפים לתחרות הפרסומית בין מגה לשופר סל, למי סל הקניות הזול ביותר, וכולנו יודעים לדקלם את סיסמאות השיווק של רמי לוי ורשת כמעט חינם.
ג.פרמטרים תפעוליים מאופייני שוק
הכוונה לאותם פרמטרים המאפשרים לבדוק ולנתח את העסק לפי מה שמקובל בשוק או בענף בו הוא פועל. למשל: בתי מלון נבחנים לפי שיעור תפוסת החדרים מסך החדרים הקיימים במלון. מסעדות ובתי קפה נבחנים לפי ממוצע הכנסות ללקוח ומספר הלקוחות החודשי. קמעונאות מזון נבחנת על פי פדיון יומי למ"ר (ניתן גם על פי מחלקות), ממוצע הכנסות ללקוח וכד... כמובן שהפרמטרים משתנים מעונה לעונה במרבית העסקים, ולכן חשוב לבדוק את ביצועי החברה גם בהשוואה לשנים קודמות ולבחון את קצב הצמיחה.
לסיכום, מנהל טוב הינו מנהל שיודע לשלוט ולהשתמש במידע שקיים בארגונו, לצורך קבלת החלטות. הקמת מערכת מידע שיודעת לאסוף נתונים תזרימיים ותפעוליים, הינה משימה ששכרה בצידה, גם אם אין בהקמתה משום הגדלת המכירות או מציאת מקור מימון כזה או אחר.
שבת שלום
אייל בן חמו
אשמח לקבל מכם תגובות על המאמר במייל- eyalbh9@netvision.net.il
הכותב הינו יועץ כלכלי לעסקים קטנים ובינוניים