מאת ד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית
מוצרי חלב הם מקור חשוב לסידן, החיוני לגדילה תקינה של עצמות השלד בקרב ילדים ובני נוער. מחקרים רבים, תצפיתיים והתערבותיים, הוכיחו שצריכה נאותה של סידן נחוצה כדי להגיע לשיא מסת העצם. בנוסף, ממחקרים עולה כי לצריכת חלב באופן ספציפי יש השפעה מיטיבה על בריאות העצם.
ביפן צורכים מעט מוצרי חלב בהשוואה לארצות המערב. אחת הסיבות לכך היא שכיחות גבוהה יחסית של אי סבילות ללקטוז, בדומה לארצות נוספות במזרח אסיה. יחד עם זאת, כמעט בכל בית ספר יסודי וברוב חטיבות הביניים כוללת ארוחת הצהריים בקבוק חלב (200 מ"ל). לעומת זאת, התלמידים בתיכון לא מקבלים ארוחת צהריים בבית הספר, כך שצריכת הסידן שלהם נמוכה יותר מזו של התלמידים הצעירים.
בסקר תזונה ובריאות לאומי שנערך ביפן נמצא כי צריכת הסידן של ילדים ובני נוער נמוכה באופן משמעותי מההמלצות, במיוחד בקרב ילדים מגיל 8 ואילך.
במחקר חדש נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב לחוזק העצם (שנבדקה באמצעות אולטרסאונד) בקרב 38,719 תלמידי תיכון (14,996 בנים, 23,723 בנות) מכל רחבי יפן. המשתתפים מילאו שאלונים שכללו מידע לגבי גיל, משקל, גובה, פעילות גופנית וצריכת מוצרי חלב. צריכת חלב ויוגורט סווגה לקבוצות: בכלל לא, 1-99, 100-199, 200-399, ויותר מ- 400 מ"ל ביום. מבין המשתתפים, 21% מהבנים ו- 7.3% מהבנות צרכו למעלה מ- 400 מ"ל חלב ביום, בעוד ש- 24% מהבנים ו- 41% מהבנות לא צרכו חלב בכלל.
לאחר תקנון לגורמים משפיעים נוספים, נמצא קשר מנה-תגובה בין צריכת חלב ויוגורט לחוזק העצם בקרב מתבגרים (בנים ובנות), כלומר ככל שצריכת החלב והיוגורט היתה גבוהה יותר כך העצם היתה חזקה יותר. כצפוי, נמצא במחקר גם קשר חזק בין פעילות גופנית לחוזק העצם.
תוצאות המחקר מדגימות את החשיבות של צריכת חלב לבריאות העצם בקרב מתבגרים יפנים. מוצרי חלב תורמים כ- 30% מצריכת הסידן בתזונה היפנית. דווקא בשל כך הגברת צריכת מוצרי חלב יכולה להיות אסטרטגיה יעילה כדי להגיע למקסימום מסת עצם – במחקרים קודמים נמצא שההשפעה של תוספת סידן משמעותית יותר באוכלוסיות עם צריכה נמוכה של סידן. לכן ממליצים החוקרים לבני נוער ביפן על צריכת 400 מ"ל ליום או יותר של חלב על מנת להשיג מסת עצם גדולה יותר ולהגיע לשיא מסת העצם.
מדי פעם נשמעת הטענה שעל פיה במדינות שבהן צורכים דיאטה דלה בסידן או במוצרי חלב (כמו במדינות אסיה) שיעורים נמוכים יותר של אוסטיאופורוזיס מאשר במדינות עם צריכה גבוהה (כמו במדינות צפון אירופה).
העובדה היא שאוסטיאופורוזיס היא מחלה מורכבת והגורמים לה רבים, ביניהם: מסת עצם נמוכה, שינויים במבנה העצם, שינויים ביציבה ובדפוסי הנפילות הקשורים לגיל ועוד. כל אחד מהגורמים האלה מושפע מגורמים נוספים. כך למשל, מסת העצם תלויה בהורמונים, בתזונה, במידת הפעילות הגופנית ובגורמים נוספים של אורח החיים, כמו גם במחלות מסוימות והטיפול התרופתי בהן. כפי שאין התערבות יחידה, בין אם תרופתית, הורמונלית או תזונתית שיכולה לפתור את בעיית האוסטיאופורוזיס, כך גם אין גורם אחד שניתן "להאשים" במחלה. וברור שלא ניתן לצמצם את כל ההבדלים בין היפנים לאירופאיים לצריכת מוצרי חלב בלבד. קיימים מאפיינים גנטיים שיכולים להסביר את ההבדלים בשיעורי המחלה באוכלוסיות שונות בעולם. כך למשל לעצם הירך של אנשים אסייתים צורה שונה מזו של אנשים לבנים - לחלקה העליון של עצם הירך יש זווית חדה פחות וקצרה יותר. גודל גוף קטן יותר ומרכז כובד נמוך יותר הם גורמים נוספים המגינים על האסייתים מפני שברים באגן, בהשוואה לאנשים לבנים.
ביפן יש שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס בחוליות עמוד השדרה (פי 1.2-1.5) ושכיחות נמוכה יותר של שברים בירך (פי 2), בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה, אך ההבדלים האלה מצטמצמים והולכים עם השינויים באורח החיים המתרחשים ביפן. צריכה נמוכה של סידן ושל מוצרי חלב עדיין שכיחה ביפן, כך שהתזונה אינה ככל הנראה הגורם לכך. הנשים היפניות המבוגרות, שנהנות היום מהיארעות נמוכה של אוסטיאופורוזיס, היו פעילות יותר מבחינה פיזית, בהשוואה לנשים היפניות הצעירות היום. הבדלים באורח החיים, כמו ישיבה על מזרון טאטאמי בברכיים מכופפות, וקימה מתנוחה זו לעתים תכופות, יחד עם עבודות בית שנעשות בבתים צרים, גרמו להתפתחות ולחיזוק מערכת השרירים באגן, להשגת כישורים לשיווי משקל ולמניעת נפילות שהיום מגינים מפני נפילות ושברים אוסטיאופורוטיים.
נוסף על ההבדלים הגנטיים בגיאומטריה של האגן, ועל ההבדלים באורח החיים, קיימים ככל הנראה גם הבדלים בקצב איבוד העצם בין היפנים לאירופאים. ליפנים, שיא מסת עצם נמוך בהשוואה לאירופאים, אבל קצב איבוד מסת עצם נמוך יותר בהמשך החיים.
קיימות הוכחות משכנעות ממחקרים רבים על הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם. על פי המחקר החדש קשר זה קיים גם בקרב מתבגרים ביפן. תזונה עשירה במוצרי חלב עשויה להפחית את הסיכון למסת עצם נמוכה במעגל החיים ועל כן מומלץ להקפיד על צריכה מתאימה של סידן ומוצרי חלב כבר מגיל צעיר.
מקורות:
Uenishi K, Nakamura K. Intake of dairy products and bone ultrasound measurement in late adolescents: a nationwide cross-sectional study in Japan. Asia Pac J Clin Nutr. 2010;19:432-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20805089
מחקרים באתר מועצת החלב בישראל- http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=katavot&dataid=health-main