בית משפט השלום בירושלים חייב את בתי החולים הדסה ואיתנים לשלם מעל 500,000 שקלים לצעיר אשר בהיותו כבן 16 ניסה להתאבד בעת ששוחרר לחופשה בבית הוריו במהלך אשפוז פסיכיאטרי.
התובע יליד 1986 נלקח בהיותו כבן 16 לבית חולים הדסה על ידי אמו, לאחר שאיים עם סכין כי יחתוך לעצמו את ורידי הידיים, התבטא כי ברצונו להתאבד והתנהג באלימות כלפי סביבתו. בעקבות זאת, אושפז התובע בבית החולים, ולאחר כחודש הועבר לביה"ח איתנים למחלקה סגורה בליווי אבטחה. יחד עם התובע נשלח ע"י הדסה סיכום ביניים מקוצר, בו נכתב כי התובע נתון בהתקף פסיכוטי חריף, מסוכן לעצמו ולאחרים ונדרשת השגחה צמודה. המכתב פירט את כל האירועים שקדמו לאשפוז, לרבות האירוע שהוביל לאשפוז הנוכחי, תוך השמטת איום ההתאבדות, וציון כי אין ראיה לתוכניות אובדן מעשיות.
לאחר שלושה שבועות של אשפוז באיתנים, שוחרר התובע לחופשה בבית הוריו בעקבות התרשמות הרופאים כי אינו מסוכן לעצמו, אך בשעות הערב ניסה להתאבד תוך שהוא קופץ מחלון בקומה הרביעית. בעקבות זאת, נגרמו לתובע נכויות אורטופדיות ונכות נפשית.
לטענת התובע, התרשלה הדסה בהשמטת אירוע ניסיון ההתאבדות ממכתב ההעברה לאיתנים, ובנוסף העלה טענות בנוגע לתהליך הקבלה לאיתנים. לטענתו, לו נקטו הנתבעות באמצעים פשוטים ביותר לרבות בירור מצבו הרפואי נפשי ומתן הוראות להוריו, לא היה קןרה הנזק.
הדסה טענה, כי הניסיון האובדני בעקבותיו אושפז התובע לא היה כלל ניסיון אובדני, וכי מכתב השחרור כלל את המידע הרפואי הרלוונטי. לטענתה, מצבו הנפשי של התובע נבע מצריכת סמים מסוגים שונים, ובנוסף נטען כי בית החולים איתנים פעל כראוי, וכי לא הייתה סיבה ליתן הוראות להוריו להיות צמודים אליו כל העת.
סגן הנשיאה השופט כרמי מוסק קיבל כאמור את התביעה. ראשית נקבע ,כי גם אם סברו רופאי הדסה כי מצבו של התובע מקורו במצב פסיכוטי חריף עקב שימוש בסמים, הרי שאין ספק כי גם לגישתם האירוע בעקבותיו הוא אושפז, היה אירוע בעל משמעות, ולכן היה עליהם לפרטו במכתב ההעברה לאיתנים.
משמעות השמטת האירוע בו איים התובע להתאבד, היא כי רופאי איתנים קיבלו את התובע תוך ידיעה כי הוא נמצא פסיכוטי חריף, אך נשללו כוונות אובדניות, ולחסר זה היתה, כך נפסק, השפעה על ההחלטה לשחררו לחופשה.
נקבע, כי אמנם יתכן כי גם לו היה נמסר מלוא המידע על ידי הדסה, לא היה בכך לשלול את מתן החופשה, אך היה בכך כדי לשנות את ההוראות להורי התובע, היינו מתן הוראות שכוללות השגחה צמודה לחלוטין, משך כל החופשה כולה, ובכל מקרה, היה מקום להורות כך כדי להסיר חשש שהתובע ינסה לפגוע בעצמו.
לפיכך נקבע, כי איתנים והדסה אחראיות לנזקי התובע באותו האופן, וכי הוא זכאי לפיצוי של 805,000 שקלים, מתוכו יש לנכות תקבולי המוסד לביטוח לאומי, כשלאחר ניכוי, זכאי התובע לפיצוי של 426,000 ש"ח. בנוסף חויבו הנתבעות לשלם שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 100,000 ש"ח, בתוספת הוצאות המשפט של 31,000 ש"ח.
בפסק דין תמצאו אינדקס מקצועות כולל שמאי, עורך דין, גרפולוג, חוקר פרטי, נוטריון, תמלול, פוליגרף ועוד.
שיווק באינטרנט