מינרל קורט אבץ – שווה את המאמץ – ד"ר קובי עזרא

מינרל קורט אבץ – שווה את המאמץ – ד"ר קובי עזרא

בתא של בעלי החיים והצמחים מצויים כ-40 יסודות כימיים. חלק מהיסודות הכימיים נצרכים על ידי האדם בכמויות גדולות כגון: פחמן, מימן, חמצן, גופרית, זרחן, סידן, אשלגן, נתרן, ועוד. לעומת זאת ישנם מספר יסודות כימיים נצרכים על ידי האדם בכמויות זעירות בלבד, כגון: ברזל, נחושת, קובאלט, אבץ, מנגן, יוד, כרום, סלניום ועוד. יסודות כימיים אלא נקראים: יסודות קורט – והינם מינראלים הנצרכים ע"י האדם ממזון שמקורו בצמחים ובעלי חיים.

בשנים האחרונות נערכים ברחבי העולם מחקרים שונים במטרה להבין ולחשוף את תפקדם של יסודות הקורט וחשיבותם במסגרת השמירה על בריאותנו. ככלל, סוברים חוקרי המדע כיום כי יסודות הקורט מפעילים  תגובות ותהליכים הקשורים לחילוף החומרים בגופנו, אך הם אינם משתתפים בפועל בתהליך חילוף חומרים בעצמו, מכל מקום מוסכם על החוקרים כי על האדם לצרוך כמויות קטנות אך הכרחיות של יסודות קורט בתפריטו.

מקורם של יסודות הקורט הוא באדמה וברור לכן כי ניצול תכוף ולא מחושב של אדמות חקלאיות עלול לגרום לחיסול מאגרי היסודות  כימיים המצויים בה ומשמשים כיסודות קורט, אדמה חקלאית לא מטייבת כמו גם תהליכי עבוד מזון מנטרלים לעיתים את המזון מיסודות קורט שונים או מפחיתים באופן משמעותי את כמות יסודות הכימיים המצויים בו, (לדוגמא בתהליך טחינת קמח הלבן אובדים 80% אבץ, 63% מהברזל ועוד).

האבץ הינו אחד מיסודות הקורט. מאגרי אבץ מצויים במאגרי האדם בד"כ בכדוריות הדם האדומות (RBC), בשרירים, בכבד, בכליות, בערמונית (פרוסטטה), ובעיקר בשלד. היילוד הינו בעל מלאי קטן מאוד של אבץ ומאגר זה מתמלא במשך הזמן באמצעו הנקתו בחלב האם.

תפקדי האבץ

על חשיבותו של האבץ עמדו חוקרי המדע רק בשנות השלושים של המאה הנוכחית. מחקרים שונים שנערכו מאז ועד ימינו אלא מוכחים כי האבץ משולב במספר תהליכים מרכזים בגוף, וביניהם:

1) האבץ הינו אחד מהמורכבים של אלפי אנזימים, בין השאר אנזימים הקשורים עם חילוף החומרים של החלבונים, הפחמימות, והאלכוהול.

2) לאבץ תפקיד חשוב בסינתזת (יצירת) חלבונים.

3) האבץ עוזר לבניית עצמות השלד.  

4) האבץ הינו בעל השפעה על מצב הרוח.

5) האבץ משתתף בתהליכי בניית ה- DMA וה-RNA - הצופן הגנטי.

6) לאבץ תפקיד בהתפתחות מערכת החיסונית והתגברות על זיהומים.

חושי טעם והריח

מחקרים שונים כרכו את המחסור באבץ בירידה בחוש טעם והריח. תופעה זו נמצאה בקרב הקשישים ובנות העשרה הסובלות מאנורקסיה נרבוזה. במקרים אלה לא ברור תמיד אם הפגיעה  בחוש טעם והיא גורמת למחסור באבץ (עקב ירידה בצריכת המזון) או ההפך המחסור באבץ (עקב תזונה לא נכונה) הוא הגורם לירידה בחוש הטעם והריח, ברם, טיפול הכרוך בהעלאת רמות האבץ בגוף נימצא כמשפר את התיאבון וחוש הטעם.

החלמה מפצעים

בעור מצויים 20%  מכמויות מהאבץ שבגוף האדם, הוא מסייע ככל הנראה לתהליך החלמת הפצעים. אכן, כאשר נבדקה רמת האבץ בדמם של האנשים שסבלו מכיבים ברגליים הסתבר כי רמת האבץ בדמם של חולים אלה היה נמוך לעומתה רמה המקובלת  בקרב אנשים בריאים. מחקרים אחרים הצביעו על כך שטיפול באבץ מקצר את זמן ההחלמה מכיבים בעור או מניתוחים.

אבץ וסרטן

לאחר שתצפיות שונות הצביעו על קשר אפשרי בן כמויות האבץ בגוף האדם לסוגים שונים של סרטן. התפתח כיוון מחקרי חדש הבוחן את קשר שבן האבץ לסרטן. מחד תצפיות שונות הצביעו על קשר ישיר בין מחוסר אבץ לסוגים שונים של סרטן. אולם מאידך תוצאות של מחקרים שנערכו בחיות הצביעו דווקא על כך שמחסור באבץ עשוי לגרום לדיכוי לגידול הסרטני. תוצאה זו הוסברה באמצעות תפקיד שיש לאבץ בסינתזת  ה- DNA והתחלקות התא.

אבץ וסרטן הוושט  - במספר מחקרים התגלה כי חולי הוושט סובלים גם מרמות נמוכות אבץ בדם ובשיער, כמו גם ברקמת הושט. מחקרים אלה היצבעו על קיומו של קשר ישיר בן מחסור באבץ בדם לבין שכיחות גבוה של סרטן הושט. אולם תוצאות אלה היו קשורות לאזורים ספציפיים בעולם, ותוצאותיהם לא היו עקביים בכל מקום.

אבץ וסרטן הריאות – לאבץ יש ככל הנראה תפקד עקיף במניעת התפתחות של סרטן הריאות. מחקרים שונים הצביעו על חשיבותם של ויטמין A ובטא קרוטן בתהליכי מניעת התפתחות של סוגי סרטן זה. היות והאבץ הכרחי להעברת ויטמין A  מהכבד אל שאר הרקמות הגוף, ניתן לראותו כקשור במניעת התפתחות סרטן הריאות.

אבץ והנקה  – במחקר שפורסם בספטמבר 1992 בכתב העת "LANCET" נמצא כי בארצות מתפתחות ילדים ניזונים מהנקה סובלים מקצב גדילה ירוד והמשקל נמוך מהממוצע בגלאי4-6 חודשים. חוקרים קשרו את התופעות הללו בכך שבחודשים אלה חלה גם ירדה ברמת האבץ המצוי בחלב האם. לאחר מתן תוספת של אבץ לתינוקות במשך שלוש חודשים, הראו כי תינוקות ממין זכר עלייה ליניארית בגדילה לאומת תינוקות שקבלי פלצבו. הבנות לעומת זאת לא הראו שיפור בגדילה באופן משמעותי. שתי הקבוצות, הן הבנים והבנות שקבלו תוספת אבץ הראו עלייה משמעותית במשקל. מסקנות החוקרים במחקר זה היו אחת הסיבות לירידה בקצב גדילה של תינוקות היונקים יותר מארבעה חודשים הינה – צריכה לא מספקת של אבץ.

ספיגת האבץ – רק כ50% מהאבץ הנצרך מהמזון נספג במעיים, ונאגר בגוף כמויות גדולות  (באופן יחסי) של אבץ הנצרך במזון מגיעות למעיים בעיקר במיצי הלבלב ומופרשת בצואה. לתפריט היומי חשיבות רבה על תהליך קליטת האבץ במעיים. הגורם העיקרי משפיע על תהליך זה הינו חומצה הפיטית. חומצה זו מצויה בד"כ בדגנים מלאים, וכאשר היא מתרכבת עם האבץ במעיים לא ניתן לנצל את האבץ הנצרך במזון. גם בצריכה של זרחן בכמויות גדולות לצריכת האבץ עלול להפריע לספיגתו של באבץ בגוף. ישנם גם מספר תוספות מזון המוספות אל מזוננו במהלך העיבוד התעשייתי של המזון אשר מורידות את אחוז הספיגה של האבץ בגוץ האדם. בין תוספות מזון אלה מצוי – EDTA המוסף למוצרי שימורים. בירה, משקאות קלים, מוצרים עשירים בשמן צמחי. לפרי ההדר לעומת זאת ישנה השפעה הפוכה והוא מסייע לספיגת האבץ בגוף.

מחסור באבץ – בין הסמנים העשויים להצביע על מחסור באבץ יצוינו ירדה בתאבון, ירידה בחוש הטעם  והריח, שנוי במצב הרוח, עיכוב בהחלמת פצעים, דיכאון, בחילה, נשירת שער, שלשול, וירידה בעמידות לזיהומים, (יודגש כי תופעות אלו כשלעצמן אינו מצביעות עדיין על מחסור באבץ  ויש לערוך בדיקות רפואיות מתאימות על מנת לאתר את הגורם תופעות אלו).

הסמנים אופנים למחסור באבץ הינם: הגדלת הכבד והטחול, בעיות בתהליך  גדילה-ננסות, ופיגור בהתפתחות אברי מין וסמני המין המשניים.

האנשים העלולים לפתח מחסור באבץ הינם אלה העוסקים בפעילות גופנית מאומצת, אנשים אלה מאבדים כמוות גדולות של אבץ בזיעה. מסיבה זו גם אנשים הגרים באזורי אקלים חמים מאוד ומצויים שעות רבות מחוץ לבית חשופים לבעיה של מחסור באבץ. בקרב חלק מהאנשים הניזונים מדיאטה צמחונית בלבד נרשמה רמה נמוכה (אך עדיין נורמאלית) של אבץ בהשוואה לאוכלי בשר, ברם, הצמחוני הניזונים מפירות וירקות בלבד חשופים יותר מאחרים לבעיות המחסור באבץ. גם דיאטות העשירות מאוד בסיבים (פיטאט וסובין) עלולות לגרום כאמור למחסור באבץ כאמור לסכל את תהליך ספיגתו בגוף.

גם מחלות כרוניות ומצבים אקוטיים כגון: ניתוחים וכוויות, ופצעים שונים עלולים לגרום לאיבוד גדול של אבץ. במצבים של: אלכוהוליזם, זיהומים כרוניים או מחלות זיהומיות, סוכרת, מחלות כליה, מחלות לבלב, פסוריאזיס, טלסמיה, קיים חשש לירידה ברמת האבץ בדם על אף צריכה נורמאלית של אבץ בדיאטה.

מקורות המזון לאבץ

מקורות המזון העיקריים לאבץ הנם: קטניות יבשת, אגוזים, קמח כהה ומוצריו,  ביצים בשר,יש לזכור כי זמינותו של האבץ ממזון שמקורו בצומח תלוי גם ברמת החומצה הפיטית המצויה במזון זה.

תחולת האבץ   במזון   במ"ג    (ל-100  גרם  מזון)

נבט חיטה - 17.0

אבקת חלב - 4.5

גבינה - 3.5

כבד - 3.5

גריסים - 3.3

בשר - 2.9

לחם מחיטה מלאה - 2.8

דג הרינג - 1.2

דג מקרל - 0.8

קמח לבן -  0.8

ירקות  - 0.6

פירות - 0.2

התפריט הממוצע מכיל כ-10 מ"ג אבץ ליום בלבד, אולם המנה היומית המומלצת גבוה יותר :

*)  למבוגר                15      מ"ג

*)  לאישה הרה         20       מ"ג

*)  לאישה מניקה      25       מ"ג

*)   לילד                  1        מ"ג

יצוין כי קיים טווח רחב מאוד בן הצריכה הממוצע של אבץ בתפריט האדם והמנה היומית המומלצת, לבין רמת הצרכת האבץ הנחשבת לרעילה, לכן ניתן להעשיר את תפריט היומי במוצרי מזון עתירי אבץ ולפעמים אף בתוספת מזון מעושרת באבץ. יודגש כי צרכה של אבץ יחד עם יסודות נוספים כגון: נחושת, סלניום, קדמיום, ועוד, עשויה להפחית עוד יותר את רמת הרעילות של צריכת אבץ גבוהה.

ד"ר יעקב עזרא (P.hD) מומחה לרפואה נטורופתית. ייעוצים בתחומי התזונה והספורט, הבריאות – טיפול במחלות שונות, אנטי-אייג'ינג (האטת תהליכי זקנה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.Diet2all.org    www.Diet2all.net