הנזק
16 . בית המשפט קיבל את קביעתו של ד"ר הדס, לפיה נכותו של המערער היא
בשיעור של 100% . מבלי להיכנס לפירוט הסכומים, שלחלקם נתייחס בהמשך, נציין כי
נקבע למערער פיצויים של 1,143,442 ש"ח ונוכח הרשלנות התורמת שנקבעה על 50%
נקבע כי על המשיבים יחד ולחוד לשלם למערערים סך של 571,721 ש"ח )ליום
.)1.3.2005
17 . על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו הערעורים שבפנינו. נעמוד על
עיקרי הטענות.
טענות המערערים
18 . עיקר הערעור מופנה כנגד הטלת אשם תורם בשיעור של 50% על המערער.
לטענת המערערים, הטלת אשם תורם בשיעור 50% על חולה, שעה שנקבעה מפורשות
רשלנות חמורה וגורפת של הרופא המטפל בו הינה קביעה חסרת תקדים ואין להותירה
על כנה. על פי הטענה, נימוקיו של בית המשפט המחוזי להטלת שיעור אחריות כה כבד
על כתפי המערער נגועים בטעויות ובסתירות עובדתיות, וגם מסיבה זו יש לבטל את
הקביעה בדבר האשם התורם.
19 . כן מלינים המערערים על קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה הכשלים
ברישומים הרפואיים אינם מצדיקים העברת הנטל לכתפי המשיבה. המערערים טוענים,
כי הטעם שנתן בית המשפט לאי העברת הנטל – כפי שצוטט לעיל "מחדל זה לא שלל
מהחולה או ממטפליו בבית החולים לאחר ה 1.4.01- מתן טיפול הולם" – שגוי.
המשמעות האמיתית של העדר הרישום היא גרימת נזק ראייתי בשל הפגמים הקשים
ברישום, דבר המכריע את הכף לטובת המערערים. לטענת המערערים, עניין זה
משמעותי בנוגע לתלונותיו של המערער בפני הרופאה בביקור השני. על פי הטענה,
בנקודה זו היה על בית המשפט לקבוע, כי מאחר והמשיבה התרשלה התרשלות חמורה
בניהול הכרטיס הרפואי של המערער, יש לקבוע כי אכן המערער התלונן בפני המשיבה
על לחץ בחזה, עייפות מרובה ועוד, הכל כפי שהעידה המערערת, ומכאן שגם לשיטת
הרופאה היה עליה לבצע בדיקת א.ק.ג או להפנות את המערער מיידית לבית חולים.
משלא עשתה כן, התרשלה התרשלות חמורה.
20 . עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ממשי לעובדות מהותיות
שהוכחו, כגון העובדה שהרופאה לא טרחה לבדוק את הרקע הרפואי המשפחתי של
המערער, והעובדה כי לא הפנתה את המערער לבדיקת א.ק.ג. לטענת המערערים,
ההנחה המופיעה במסגרת פסק הדין, על פיה בביקור השני הפנתה הרופאה את המערער
לביצוע בדיקת א.ק.ג כפי שנטען על ידה בעדותה – בטעות יסודה. ברישומים מיום
1.4.2001 אין כל הפניה לבדיקת א.ק.ג.. באשר לטענת הרופאה בעדותה, לפיה בביקור
השני הפנתה את המערער בעל-פה לביצוע בדיקת א.ק.ג, על סמך ההפניה הכתובה
מהביקור הראשון, נטען, כי אין בנמצא כל הפניה כתובה לבדיקת א.ק.ג גם ממועד
הביקור הראשון. בית המשפט המחוזי ציין במסגרת פסק הדין, כי אין כל זכר להפניה
כזו וכי על אף החלטה מפורשת של בית המשפט לפיה על הרופאה )אשר טענה הן
בעדותה הראשית והן בחקירה הנגדית כי נתנה הפניה כזו( להמציא הפניה זו לבית
המשפט, ואולם – הפניה זו לא הומצאה מעולם. לענין זה הוגשה בקשה לראיות נוספות
עליה אעמוד בהמשך הדברים.
21 . לעניין הנזק נטען, בין השאר, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה מתוך
שיעור הפיצוי בגין תשלום הוצאות האשפוז החודשי יש לנכות את קצבת הזקנה שמקבל
המערער, מהווה טעות משפטית קיצונית המחייבת התערבותו של בית משפט זה.
קצבת הזקנה, אשר היתה משולמת למערער גם אם לא היה מגיע למצבו, אינה ניתנת
לניכוי. המערערים מציינים, כי סך ההוצאה החודשית עבור האשפוז עמד על 2,790
ש"ח לחודש. בית המשפט המחוזי ניכה מסכום זה סך את קצבת הזקנה של 1,390 ש"ח
לחודש.
22 . הועלו טענות רבות על פרטי נזק אחרים משל היה זה דיון מחדש בכל קביעותיו
של בית המשפט המחוזי. אך לא מצאנו לנכון לפרטם.