ת"א 1823-04 מ' מ' ו- א' ק' נ' מכבי שירותי בריאות - דיון במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
תביעתה של התובעת
149 . אף שכאמור אני סבור כי אין לתובעת עילת תביעה אתייחס בקצרה גם להערכת הנזק
שנגרם לה.
150 . בסיכומיהן מבקשות התובעות לפסוק פיצוי בסכום של 750,000 ₪ עבור נזק כללי
ולהניח כי התובעת לא תוכל לעבוד בעבודה כל שהיא. הן מציעות אפוא להוסיף פיצוי
עבור אובדן השתכרות על בסיס ההנחה שמדובר באבדן מלא או למצער להניח
שהגריעה מכושר ההשתכרות עומדת על 50% . בנוסף מבוקש פיצוי עבור עזרת הזולת
בגובה של 500,000 ₪; הוצאות למכשירים עתידייים, נסיעות טיפולים רפואיים.
151 . עמדת הנתבעת היא כי לתובעת אין כל נזק. בהיעדר נכות ובהינתן תפקודה כיום אין כל
תשתית להניח כי כושר ההשתכרות שלה נגרע או כי תזדקק לעזרה, סיוע בניידות או
הוצאות רפואיות. הנתבעת טוענת לחילופין כי יש להורות על ניכוי הקצבה המשולמת
על ידי המוסד לביטוח לאומי וביקשה שהות להגיש חוות דעת אקטוארית (מתוך עדות
האם עלה כי משולם סכום של 1,500 ₪ לחודש מהמוסד לביטוח לאומי וככל הנראה
. מדובר בקצבת ילד נכה
152 . כפי שפירטתי לעיל עמדתי היא כי לא עומדת לתובעת עילת תביעה. מכל מקום גם אם
הייתי סבור אחרת הרי שבנתונים הקיימים הנזק שנותר, לאור האמור בחוות הדעת,
הוא נזק מתון יחסית ועיקרו הנזק הלא ממוני הנובע מההגבלה המועטת בפעילותה של
התובעת במהלך חייה כפי שציינו המומחים.
153 . משלא נקבעה לתובעת נכות כלל ונוכח הליקוי בשמיעה ובהיגוי ספק אם נגרע כושר
ההשתכרות ואם התובעת תזדקק לעזרת הזולת. דומה כי הנזק שנגרם לתובעת אינו
עולה באופן משמעותי על הסכומים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ומכאן
שגם אם התביעה בראש זה הייתה מתקבלת היה מנוכה ממנה ערך הקצבה המשולמת
וסכום הפיצוי שהיה נפסק היה מתון.