רשלנות רפואית מתרחשת כאשר מי מבני הצוות המקצועי הנוטלים חלק במתן טיפול רפואי אינם ממלאים את תפקידם ברמה לה היינו מצפים מבעל מקצוע סביר בתחומם. כאשר מטופל ניזוק כתוצאה מרשלנות כזו קמה לו עילת תביעה נזיקית מכוח עוולת הרשלנות.
כאמור, נזק כתוצאה של רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה או במקרה אחר, יכול להיגרם כתוצאה מפעולות המטפל עצמו (רופא, פיסיותרפיסט, מטפל ברפואה משלימה וכו') או כתוצאה מתפקוד רשלני של כל פרט מקרב הצוות המקצועי שהיה מעורב במתן הטיפול כגון אחיות, טכנאי מעבדה, סייעים ואפילו עובדי מנהלה.
מכיוון שמקצוע הרפואה רחוק מלהיות מדע מדויק קיימים, לצערנו, מקרים רבים בהם מטופלים ניזוקים כתוצאה מהליכים רפואיים שונים אותם עברו, כולל הליכים אשר בחרו בעצמם לעבור כגון ניתוח קיצור קיבה. ברוב רובם של המקרים לא מדובר ברשלנות.
רק אם נגרם נזק למטופל כתוצאה מתפקוד לקוי שאינו עומד באותו סטנדרט של "בעל מקצוע סביר" הנ"ל ניתן יהיה לתבוע פיצוי כספי בגין הנזק שנזרם.
עילה לתביעה במקרים של נזק כתוצאה מניתוח קיצור קיבה
מכיוון שהרפואה עוסקת ישירות בבריאותינו ובאיכות חיינו אנו מצפים מן הצוותים הרפואיים לתפקד באופן כזה אשר יבטיח כי ייעשה הכול על מנת להקנות למטופלים את מירב הסיכויים להשיג שיפור מקסימאלי במצבם. גורמים אינספור משפיעים על אופן תפקודו של גופינו ולכן גם כאשר עמדו כל המעורבים במתן טיפול רפואי ברמה מקצועית הסבירה הנדרשת יתכנו תגובות בלתי צפויות, תוצאות מאכזבות, סיבוכים וכו'.
אין די בכך כי נגרם נזק כדי שתקום עילה לתביעה! כך לגבי כל הליך רפואי וכך גם לגבי מי שניזוק כתוצאה מהליך ניתוח לקיצור קיבה.
עילה לתביעה תקום רק כאשר הנזק נגרם כתוצאה מפעולה של אחד הגורמים המעורבים במתן הטיפול אשר לא ביצע את עבודתו ברמה המקצועית הסבירה הנדרשת. לפיכך יהיה צורך להוכיח לא רק כי נגרם נזק ואת היקפו אלה גם כי זה נגרם כתוצאה מתפקוד לקוי של מי מאנשי הצוות הרפואי.
אם עולה חשד כי אכן נגרם נזק בנסיבות שכאלה יש לפנות מיד לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית לשם קבלת ייעוץ משפטי. רק עורך דין שכזה ידע לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה.
רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה
בשנים האחרונות הפכו ניתוחים אלה מבוקשים כאמצעי לטיפול בבעיות עודף משקל. מטרת הניתוח היא לגרום לצמצום בנפח הקיבה כך שהמטופל ירגיש תחושת שובע כבר לאחר שצרך כמות קטנה של מזון. קיימות מספר שיטות המשמשות בניתוח כגון "כריכת טבעת", "החדרת בלון", "מעקף קיבה" ועוד.
הניתוח כרוך בלא מעט סיכונים לסיבוכים ואפילו למוות. לעיתים יכולים להיות סיבוכים שכאלה תוצאה של רשלנות רפואית.
אחד מן התחלואים המוכרים של החברה המודרנית היא השמנת יתר. ניתוח קיצור קיבה קוסם לרבים הרוצים להיות רזים. על רופאים מוטלת אחריות לנתב מטופלים פוטנציאלים להליכים המתאימים להם. לעיתים כושלים רופאים כאשר הם מזדרזים יתר על המידה ומאפשרים לאדם לעבור את הניתוח אשר, בשונה מניתוחים טיפוליים, אינו מחויב המציאות.
בתביעה אזרחית 1109/97 יהודה פרננדס נ' הסתדרות מדיצינית הדסה נקבע כי יש לתת למטופל את מירב המידע האפשרי על מנת לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת, בהתחשב כמובן במגבלות של ידע מקצועי כך שלא לבלבל את המטופל. בעניין בני כפיר נגד מרכז רפואי כרמל ושירותי בריאות כללית מצוטט פסק הדין הנ"ל ונקבע כי אמנם הוכח כי למר כפיר נגרם נזק כתוצאה מניתוח קיצור קיבה אותו עבר אך לא הוכח כי רשלנות רפואית היא שגרמה לנזק.
ברשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה, עשויים סכומי הפיצוי להיות גבוהים ביותר. אם עולה חשד כי נפגעתם באופן כזה כדאי לפנות בהקדם אל עורך דין בעל ניסיון בתחום.