על פי חוק זכויות החולה על הרופא המטפל למסור את כל האינפורמציה הדרושה לו בכדי להגיע להחלטה אם לעבור הליך רפואי או לא.
כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי - ניתוח מבחירה, החובה מתגברת מאחר וכאשר מדובר בהליך הדרוש להצלת חיים פעמים רבות "אין ברירה" לבצע הליך מסויים או החולה עצמו אינו בהכרה ואינו יכול להסכים לביצוע ההליך, אולם כאשר מדובר בניתוח שאינו הכרחי אין כל סיבה שבפני המטופל לא תהיה כל האינפורמציה הדרושה לקבלת החלטה מושכלת ושקילה של כל הסיכונים.
במידה ולא מתקבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הניתוח או הטיפול ונגרם נזק או סיבוך במהלך הטיפול בפני המטופל עומדת האפשרות להגיש תביעה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית.
פסק הדין פלוני נ' פלוני שנידון בבית משפט השלום בראשון לציון עסק באדם יליד 1967 המרכיב משקפיים מאז היותו בן 10 אשר ביקש לבצע ניתוח אשר יאפשר לו להסיר את משקפיו לצמיתות הוא פנה לבית חולים על מנת לקבל יעוץ באשר לטיפול.
התובע טען כי כאשר שאל לגבי הסיכונים נאמר לו כי בהליך אין כלל התערבות כירורגית, אין מגע ישיר של הרופא עם העין וכל ההליך כולו מתבצע על ידי מכונה. התובע זומן לביצוע ההליך ביום 30.07.95 ונדרש לחתום על טופס הסכמה סטנדרטי אשר לא פורטו בו כל סיכונים אשר ההליך הרפואי טומן בחובו. לאחר ביצוע ההליך נותר התובע עם עיוורון כמעט מוחלט בעין שמאל (העין המנותחת).
התובע אינו טוען לביצוע רשלני של ההליך אלא לכך שלא הייתה הסכמה מדעת אמיתית (למרות שבפועל חתם על טופס ההסכמה). התובע טוען לתקיפה, פגיעה באוטונומיה וכתוצאה מכך - רשלנות רפואית. התובע טען כי כל שהנתבע אמר לו כי אולי יידרש תיקון אופטי קל וההחלמה היא של שעות ספורות.
המחלוקת שעמדה בפני בית המשפט נגעה כאמור לעניין ההסכמה. בית המשפט קבע כי מעדות הנתבע שהוא רופא בעל ניסיון רב בביצוע הליכים מסוג זה עולה כי לא הציג בפני התובע את מלוא האינפורמציה ולא הזהיר מפני סיבוכים אפשריים. עובדה זו חמורה בעיקר לאור העובדה שמדובר בניתוח מבחירה לצורך תיקון קוצר ראיה קל אשר הסתיים במפח נפש לאור תוצאות ההליך.
עם זאת מתוך עדות התובע כי הוא היה "להוט" מאוד לבצע את ההליך וככל הנראה היה מבצעו גם אם היה מודע לסיכונים. הוא העיד על רצונו להסרת המשקפיים מגיל צעיר, ידע גם כי אחוז ההצלחות בהליך זה הוא גבוה מאוד ואף שניים מחבריו נותחו בהצלחה.
בית המשפט קבע כי הרופא המטפל פגע באוטונומיה של המטופל מאחר ומנע ממנו אפשרות לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים של סיכונים וסיכויים אך לא פגיעה ברמה כזו שתשלול את ההסכמה מדעת. מאחר ובית המשפט הכיר בעבר בפגיעה באוטונומיה כראש נזק עצמאי זכאי התובע לפיצוי בסך 50,000 ₪ בצירוף הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט דחה את הטענות בדבר רשלנות רפואית ותקיפה.
במידה ונגרם לכם נזק בשל רשלנות רפואית יש לפנות באופן מיידי אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין לצורך התייעצות בנוגע לאפשרויות העומדות בפניך. חשוב מאוד לשמור העתקים מהמסמכים הרפואיים אשר בידך. מומלץ שלא לפנות אל הגורם המטפל במכתבים או תלונות בטרם תבצע התייעצות ראשונית עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.