|
זכויות אדם משפטיות (או "פוזיטיביות"): זכויות שהמערכת המשפטית הנתונה של המדינה (במקרה שלנו ישראל) מגינה עליהן ברגע נתון. זכויות אדם טבעיות (או "מוסריות"): זכויות שהטענה לגביהן נובעת מן המוסר, בדרך כלל תוך טענה שאם הן אינן במקביל גם זכויות פוזיטיביות, כי אז - יטען הטוען - שצריך לשנות את מערכת המשפט כך שהן תהפוכנה גם לזכויות פוזיטיביות.
למאמר המלא...
|
|
הערבים בישראל אינם בדלנים! הם מבקשים לכונן מדינה נפרדת (מיעוט גדול ושונה אך בהחלט לא בדלני) 20% מהאוכלוסייה ערבים, אנו גורעים מתוכם מי שאינם קנאים לייחודם במובן הפוליטי- מפלגתית. הקבוצה רוצה להיבדל קהילתית, לרומם את הדת והשפה ובפועל עושה זאת באמצעות כלים פוליטיים. צריך להבחין תופעת הדרוזים, הם אינם מחפשים מפלגה פוליטית, הם משתלבים במפלגות הראשיות הציוניות ושם מוצאים בית חם להשגת מטרותיהם.
למאמר המלא...
|
|
ועדת וינוגרד לא הייתה ועדה ממלכתית, צריך להבין איך יושבת ועדה ובודקת תהליכי קבלת החלטות, כשלים ואח"כ מגיעה למסקנות. כאשר אין אחראיים למצב אנו מנציחים תרבות שלטון לוקה. ללא אחריות אישית, מיניסטריאלית. חייבת להיות אחריות ציבורית של נושאי תפקידים. אולמרט אמר שהוא חש אחריות כבדה יותר מאחר ופרץ נבחר לשר הביטחון. הוועדה מסכמת כי "הרמטכ"ל כשל בכך שלא היה ערוך ומוכן לאירוע הצפוי..."
למאמר המלא...
|
|
כיום, כמעט שלא קיימת מדינה עולם המורכבת מלאום בודד אחד (בשל הגלובליזציה, בידול, הגירה, נדידה, כיבוש, הגירה כפויה) ועל כן כל מדינה מתמודדת עם מיעוט לאומי בקרבה הקורא תיגר על המדינה בדרישותיו. כיוון שאין לגיטימציה להקמת מדינות לאום נוספות לאלו הקיימות כבר וכיוון שמדינה תשאף תמיד לשמר את כוחה ועוצמתה מתרחש קונפליקט בין המדינה למיעוט (שיעבור מרמה ב' לרמה ג') והמדינה מתבקשת לפתור את הבעיה בקרבה.
למאמר המלא...
|
|
במ"י ישנה בעיה ייחודית, בעיה של עדתיות ואנו רוצים באמצעות מבט משווה לזהות את עומקה, עוצמתה, מרכיבי הבעיה והדרכים לפתרונה. עדה = שייך ללאום הראשי, אין מדובר בלאום אחר, הינך בן הלאום שלי, אך מעדה אחרת. בולט במדינות ערב - שם לא כל התושבים הם רק ערבים, העדה העלויות למשל בסוריה - לא מדובר בלאום, אלא בעדה.
למאמר המלא...
|
|
מפלגה מבקשת ומאמינה בצורך לשקף את הציבור. היא יודעת שקשה לה להפיק זאת במע' בחירות רגילה. היא יוצרת הפלייה מכוונת בין מתמודדים, הפלייה מתקנת כדי להגיע למיקסום שיקוף הציבור. היא מתכננת לה שדרוג לאנשים הבאים ממקומות שאינם מרכזיים בחברה, בגיאוגרפיית המדינה וכו'. טכניקה זו מאומצת גם ברמה הארצית שלעיתים יש מדינות הקובעות שחלק מנבחרי הציבור יבואו מפלגים מסוימים בחברה - שיטות ממשל עם כמה ראשי פרלמנט שייבחרו ע"י אנשי האזור.
למאמר המלא...
|
|
השלטון המקומי בישראל מאופיין בשתי פנים: במקביל לעיצובו את המוסדות השלטוניים ברשויות המקומיות- מועצה-מחוקקת, ראש רשות- מבצע, וביהמ"ש- שופטים, הקפיד המחוקק לתלות את מרחב פעולתן של כל הרשויות בשר הפנים ובממשלה כולה. התפקידים המוטלים על הרשויות המקומיות רבים ומגוונים, ואולם הסמכויות המוענקות למועצות ולראשיה לעצב מדיניות ציבורית וליישמה נתונות רובן ככולן בהתניה/בהתרה של שר הפנים/ממונה המחוז.
למאמר המלא...
|
|
בחירות הן ליבה של הדמוקרטיה והיא נבחנת על פיהן אך קיום בחירות אינן בהכרח סימן למדינה דמוקרטית (בדמוקרטיות לכאורה). הבחירות מביאות לידי ביטוי את האמנה בין אזרחים לשלטון במדינה דמוקרטית. בבחירות נותנים האזרחים את המנדט המחודש לצורת הממשל ככל ולנבחרים בפרט.
למאמר המלא...
|
|
השאלה האם שילוב מדינה יהודית עם דמוקרטית אפשרי מבחינה מושגית נתונה במחלוקת חריפה שנוטים להתעלם ממנה. יהודים ולא-יהודים מעלים את הטענה כי המושג המשולב טומן בחובו טעות: מדינה אינה יכולה להיות עקרונית ומושגית, דמוקרטית ויהודית בעת ובעונה אחת. גביזון סבורה שאפשר ואף נכון להגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במובנים חשובים. ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא בעיניה התשובה לכמיהה היהודית לשחרור מעול המלכויות.
למאמר המלא...
|
|
על השלטון לפעול לטובת האזרח, הוא אינו מוסמך לפעול לטובתו האישית, הוא חסר קניין אלא כדי לקדם את האינטרס הציבורי, התבטאויותיו צריכות להיות לטובת הציבור בלבד, כל כוחו וסמכותו נועדו למען האינטרס הציבורי. כך גם החקיקה והשפיטה, האכיפה והביצוע צריכות להיות לטובת הציבור. כל אלו צריכים להתקיים במסגרת החוק. על החוק להיקבע לא באופן שרירותי אלא תוך תהליך בו השתכנע בית המחוקקים כי החוק הוא לטובת הציבור. במשטר דמוקרטי חלה הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת , הרשות המבצעת והרשות השופטת.
למאמר המלא...
|